משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) לראשונה המלצות להורים על הגבלת השימוש במסכים, על רקע נתונים המעידים על זינוק בשיעור ההתמכרות בקרב תלמידים בישראל.
במשרד הבריאות ממליצים להמתין לפחות עד גיל 13 לפני שרוכשים לילד סמארטפון, וגם אז - יש לוודא שהמכשיר ללא גישה לרשתות חברתיות. על פי ההנחיות, טלפון נייד פשוט, שאינו "חכם", ניתן לספק החל מגיל 9 עד 11, בהתאם לצורכי התקשורת של הילד עם ההורים ולמוכנותו. הצטרפות לרשתות חברתיות מומלצת רק מגיל 15 ומעלה, וגם זאת תחת ליווי הורי ובקרה דיגיטלית.
באשר לזמן המסך היומי, ההמלצה היא למנוע חשיפה מוחלטת ממסכים לתינוקות עד גיל שנתיים; בגיל שנתיים עד חמש מומלץ להגביל את הצפייה לשעה ביום בלבד; בגיל שש עד תשע - פחות משעתיים ביום; ובגיל 10 עד 12 - עד שלוש שעות ביום. ד"ר שרון לוי, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, הדגישה את החשיבות שביצירת "זמנים נטולי מסכים" בארוחות המשפחתיות, ובעיקר בשעה שלפני השינה. עוד המליצה להרחיק לחלוטין מסכים מאזור חדר השינה - כדי לשמור על היגיינת שינה.
במשרד הבריאות מסבירים כי חשיפה מוגזמת למסכים קשורה ישירות לפגיעה בשינה, עלייה בסיכון לעודף משקל, פגיעה בהתפתחות השפתית בגיל הרך, והחמרה במצב הנפשי - לרבות דיכאון, חרדה, פגיעה בדימוי הגוף ופחד מהחמצה.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בשיחה עם כתבים: "אנחנו מזהים את התחום כחשוב מאוד ברמה שהיא ממש קריטית בהשפעה שלו על בריאות הציבור, על הבריאות הנפשית ועל הבריאות בכלל". עם זאת, בר סימן טוב הבהיר כי המשרד מציאותי: "זה לא נכון לומר לציבור 'אל תשתמשו בכלל במסכים', זה חלק מהחיים וצריך לראות איך אנחנו מייצרים את האיזון הנכון".
ההנחיות החדשות מתפרסמות על רקע נתוני מחקר עדכניים לשנת 2025, מהם עולה כי כ-16 אחוזים מתלמידי ישראל מוגדרים כמכורים למדיה חברתית, וקרוב ל-30 אחוזים מבלים יותר משש שעות ביום מול מסך. מעבר לקמפיין הסברה שיעלה בקרוב, מנכ"ל משרד הבריאות חשף הבוקר כי תוקם ועדה ייעודית, בין-משרדית, שתבחן צעדי רגולציה וחקיקה להגנה על ילדים ונוער במסכים ורשתות חברתיות.
"אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בעולם", הסביר המנכ"ל. "יש התפתחות של רגולציה, עם מידות אפקטיביות שונות. צריך להבין את האתגר - אנחנו בסביבה טכנולוגית שמשתנה באופן מהיר מאוד. לכן, גם כשקובעים רגולציה, קל לילדים לעקוף אותה".
"היסודות של הרגולציה נוגעים לכמה אלמנטים: ראשית, ליצור הגבלה של שעות לפי גיל, שהחברות ייצרו תחת רגולציה את ההגבלה. אחר כך זה אלגוריתמיקה וטרגוט: ככל שמנגנוני הטרגוט פועלים בצורה יותר גדולה, כך הרצון שלנו ושל הילדים שלנו להיות יותר זמן במסכים וברשתות עולה. גם הדבר הזה ידרוש התייחסות רגולטורית".
ראש האגף לבריאות הנפש, ד"ר גלעד בודנהיימר, פנה להורים וקרא להם לשמש מודל לחיקוי: "התפקיד שלנו כהורים זה להיות נוכחים. אנחנו צריכים להבין שיש לנו מסוגלות לקחת אחריות על זמן המסך של הילדים שלנו. בניגוד להרבה דברים אחרים בהורות שקיבלנו כמורשת מהסבים והסבתות, כאן אין לנו מה לרשת - לא קיבלנו תורה על איך מתנהלים מול מסך". ד"ר בודנהיימר הוסיף כי "הגישה שלנו היא התנהגותית, שלא באה ושוללת על הסף, אלא עוזרת לשלוט בזה באופן מדורג".
