היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה הערב (חמישי) לבג"ץ בבקשה לצו ביניים שיקפיא את חוק התקשורת. היועצת כתבה כי החוק "התקבל בהליך משובש, והוא כולל צבר קיצוני של פגמים מהותיים".
"ככל שהחקיקה נוגעת בליבת חופש הביטוי והעיתונות ובעצמאותה של התקשורת, כך מתעצמת משמעותם של הפגמים שנפלו בהליך החקיקה והצורך להימנע מקביעת עובדות בשטח בטרם הושלם הבירור השיפוטי", כתבה היועצת המשפטית. "הדברים מקבלים משנה תוקף בתקופת בחירות, שבה לשינויים מבניים בשוק התקשורת ובתחום שידורי החדשות עשויות להיות השלכות רגישות במיוחד על השיח הציבורי ועל התנאים שבהם הוא מתקיים".
הכנסת אישרה את חוק התקשורת בקריאה שנייה ושלישית לפני כחודשיים. שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את החוק, הודה בנאומו במליאה כי עשה זאת לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, חרף העובדה שנתניהו מנוע מקבלת החלטות הקשורות בתקשורת הישראלית בשל המשפט המתנהל נגדו.
בין היתר קובע החוק כי תוקם רשות לתקשורת משודרת שתחליף את הרשות השנייה ואת המועצה לשידורי כבלים ולוויין ותקציבה יעמוד על 25 מיליון שקלים בשנה. על פי הצעת החוק, המועצה שתקבע את מדיניות הרשות תאותר על ידי מנכ"ל משרד התקשורת. החוק אף יאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים שכמעט ולא יהיו כפופים לרגולציה וגם יבטל את ההפרדה המבנית בין הערוצים לחברות החדשות שהם מפעילים.
מיד עם אישורו של החוק הוגשה שורת עתירות לבג"ץ נגדו. יו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן וח"כ איתן גיזנבורג ממפלגת כחול לבן עתרו לבג"ץ בבקשה להוצאת צו על תנאי נגד החוק. התנועה לאיכות השלטון עתרה גם היא נגד החוק ומסרה כי הוא "קודם בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, בוועדה עוקפת שהוקמה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, ותוך דילוג על אלפי הסתייגויות".
