יאנה טבקין הייתה במשך 12 שנים בעולם הזנות, שבהן עברה בין עשרות דירות דיסקרטיות ומכוני ספא, ובאוגוסט 2025 הוכרה ביחידה לתאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים כקורבן עבירות סחר בבני אדם - כך פורסם היום (רביעי) בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב'.
יאנה, אם יחידנית לבן, חוותה אלימות ואלימות מינית מבני משפחתה כשהייתה קטינה. בגיל 16 נסחטה על ידי נהג מונית שהוביל אותה ואת חברתה לידי סרסור, וכפה עליהן לספק שירותי מין.
בתחילת השנה הובילה יאנה לחשיפת בית בושת בבני ברק, שהופעל על פי החשד על ידי עינת הראל, החשודה בהבאת אדם לזנות ובעבירות נוספות. יאנה סיפקה את הראיות לשוטרים ובכך הובילה לסגירת המקום. אולם, טרם הוגש כתב אישום נגדה, ומהפרקליטות נמסר כי התיק עדיין בבחינה.
למרות פעילותה למיגור הזנות וההכרה בה כקורבן סחר, יאנה אינה מקבלת את כספי קרן הפיצויים המיועדים לנשים במצבה, וזאת מכיוון שאין מספיק כסף בקופה. הקופה ניזונה מחילוט רכוש של עבריינים בתחום עבירות הסחר והעבדות, ולא מעבירות הקשורות לזנות.
הצעת חוק ממשלתית שהייתה אמורה להיות מקודמת לתיקון המצב, כך שגם עבירות של הבאת אדם לזנות ועבירות נלוות ייכללו לצורך חילוט לקרן, לא קודמה על ידי הממשלה הנוכחית. בכאן חדשות פנו לשר המשפטים יריב לוין, והוא העביר את האחריות ליושב ראש הקואליציה. נכון לעכשיו, אין כסף לשיקום הנשים הנפגעות.
"בגיל 16 נמכרתי לבית זונות עם חברה שלי"
"המדינה הכירה בי כקורבן סחר, אבל ההכרה היא בעצם על הנייר. מפקירים אותי בשטח", אמרה יאנה. "אף אחד לא ליווה אותי בתהליך ההכרה ואף אחד לא סיפר לי שאני יכולה לעבור את התהליך הזה, אף על פי שאני נמצאת חמש שנים בארגוני נשים וברווחה, אבל אף אחד לא אמר לי".
יאנה שחזרה את הרגע שבו התחילה לעבוד בזנות: "בגיל 16 נמכרתי לבית זונות עם חברה שלי. היינו ברחוב והיינו צריכות להגיע לעזריאלי, ונהג מונית עצר לנו, לקח אותנו לבית זונות בכפר סבא, סגר אותנו שם עם הסרסור ואמר לנו 'תעבדו'".
יאנה נשאלה אם אפשר היה להימלט משם, והיא השיבה: "בגלל שהייתי כזאת שלא ממש מפחדת באותם זמנים, הצלחתי להבריח אותי ואת חברה שלי. מפה נכנסתי לעולם של 12 שנים ב-52 בתי זנות. זאת אומרת, אין בית זנות במדינת ישראל שאני לא מכירה".
היא סיפרה גם על האונס שעברה מגיל 6 עד 12, ואמרה כי "כשהגעתי לביטוח הלאומי וסיפרתי את זה - צחקו עליי. מאז אני חיה בפוסט-טראומה ואף אחד במדינה לא מכיר בי. יש לי 100% אי-כושר עבודה".
לדבריה, "בואו תיכנסו לבתי הזונות ותראו שכל מי שהייתה בשיקום חזרה לשם. זאת אומרת, מדיניות השיקום היא כשל מתמשך כלפי שורדות זנות וקורבנות סחר".
מהיחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים נמסר: "גב' טבקין הוכרה כקורבן סחר בבני אדם, והיא מלווה מאז על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים במטרה לאפשר לה המשך טיפול והליך שיקום המותאמים לצרכיה ורצונותיה. יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, יחד עם אנשי המקצוע בסיוע המשפטי, במשרד הרווחה ובמשרדי ממשלה נוספים, עומדים לרשותה ודלתם פתוחה כל העת לשיח ולחשיבה על אפיקים נוספים שניתן להציע. באשר לכספים לנפגעי סחר בבני אדם המגיעים מקרן החילוט, במצב החוקי כיום נכנסים לקרן כספים המתקבלים מהרשעות בעבירות סחר ועבדות בלבד, ולא מעבירות אחרות, לרבות אלו הקשורות לזנות. נבחנים הליכי חקיקה להרחבת מקורות המימון לקרן, בין היתר באמצעות הרחבת העבירות, במטרה להגדיל את היקף הכספים שיתקבלו בה ולאפשר הקצאה לכמה שיותר קורבנות סחר בבני אדם למטרות שיקום, טיפול ומניעה".
חברת הכנסת מירב כהן, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה שמלווה את הנושא, מסרה: "הטיפול הלקוי של המדינה בנפגעי ובנפגעות סחר הוא ממש תעודת עניות לישראל. זה לא יכול להיות שהנפגעות יחכו שנים רבות לסיוע מהמדינה, ועד שהן יקבלו משהו - הן יגלו שמדובר בסכום זעום שממש לא מאפשר להן להשתקם. אני גם חושבת שהעיכוב של החוק שהיה אמור להרחיב את הסיוע והעובדה שהוא לא עבר, הם כישלון של משרד המשפטים. אחרי כל מה שהאנשים האלו עברו, המדינה חייבת להבטיח לנפגעות את הסכום המינימלי שיאפשר להן להתחיל בתהליך השיקום. זו חובה מוסרית בסיסית".
