מדאודורנט ובגדים ועד מוצרי היגיינה ואמצעי מניעה, נשים משלמות לעיתים יותר מגברים על מוצרים דומים, ובמקרים אחרים נאלצות לשאת בהוצאות שאין להן חלופה. תופעת המס הוורוד מסתתרת לא פעם מאחורי אריזות צבעוניות, כמויות קטנות ואסטרטגיות שיווק. כמה זה עולה לנשים בישראל, ואיך אפשר להימנע מתשלום מיותר?
"כשאני הולכת לספר, אני משלמת לדעתי פי שניים, אפילו פי שלושה ממה שמשלם גבר", סיפרה דנה קול, מנכ"לית ובעלת חברת הפרסום DIBOOR. "להיות אישה זה מופלא, אבל מורכב", הוסיפה רופאת הנשים ד"ר יסכה לנדסברג. אלא שהפערים במחירים אינם מסתכמים בביקור במספרה. מתברר שגם במוצרים יומיומיים, שנשים רוכשות לאורך חייהן, מסתתרת לעיתים תוספת מחיר המכונה "המס הוורוד".
למרות שמו, לא מדובר במס שמשולם למדינה. "אם אנחנו מדברים על הנושא של Pink Tax, זה לא באמת מס", הסבירה קול. "זו אסטרטגיית תמחור ואסטרטגיית שיווק כדי לקחת פרמיה מסוימת על מוצרים מסוימים". פרופ' טלי תאני הררי, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות, הסבירה כי הצרכניות אינן קונות רק את המוצר עצמו, אלא גם את ההתאמה שלו לזהות שלהן. לדבריה, במשך שנים הורגלו נשים לחשוב שמוצרים באריזות ורודות מתאימים להן יותר.
אותו מוצר, במחיר אחר: מה גילתה הבדיקה?
כדי לבחון את התופעה, יצאנו לבדוק מחירים של מוצרים המיועדים לנשים ולגברים באתרי קניות. כך למשל, דאודורנט ספיד סטיק לגברים נמכר במחיר המשקף 41 שקלים ל-100 גרם, בעוד שמחירו של ליידי ספיד סטיק עמד על 30.90 שקלים. לכאורה, המוצר לנשים נראה כזול יותר, אלא שבחישוב לפי 100 גרם מחירו מגיע ל-47.5 שקלים - פער של כ-6.5 שקלים על אותו מוצר.
גם בתחום הביגוד נמצאו פערים. מארז חולצות טי-שירט אפורות לגברים נמכר במבצע ב-104 שקלים, לעומת מחיר מקורי של 149 שקלים. מנגד, חולצה אחת לנשים, גם היא אפורה, עשויה מ-100% כותנה ומיוצרת בסין, נמכרה ב-70 שקלים.
בעולם השיווק יש אפילו מונח שמתאר את השיטה: "Shrink it, pink it" - הקטינו אותו וצבעו אותו בוורוד. "אתה לוקח את אותו מוצר, אתה מקטין אותו וצובע אותו בוורוד, ואתה יכול לקחת פר יחידה מחיר הרבה יותר גבוה ממה שגבר היה יכול לקנות את זה", הסבירה קול.
אבל גם מי שמודעת לתופעה לא בהכרח מצליחה להימנע ממנה. קול מודה שהיא עצמה נופלת למלכודת: "מאוד מכעיס אותי שיש פה את זה. אבל גם אני נופלת למלכודת הזו, גם אני קונה את זה". לדבריה, העומס היומיומי והצורך לבצע רכישות במהירות מקשים על הצרכניות לעצור ולהשוות מחירים.
כמעט 100 מיליון שקלים בשנה: ההוצאה שאין לנשים אפשרות לוותר עליה
בעוד שבבגדים, בדאודורנטים ובסכיני גילוח נשים יכולות לבחור בין מוצרים שונים, יש תחום שבו הבחירה מוגבלת הרבה יותר: מוצרי היגיינה נשית ואמצעי מניעה.
בניגוד למוצרים שמחירם גבוה יותר בגלל אסטרטגיית שיווק, כאן מדובר בהוצאות על מוצרי צריכה בסיסית עבור נשים, שהן נדרשות לרכוש לאורך שנים רבות. בנוסף, בישראל מוטל מע"מ בשיעור של 18% על מוצרי היגיינה נשית.
ההוצאה הממוצעת על חבילת טמפונים לאורך 37 שנים, מגיל הבגרות ועד לגיל הבלות, מגיעה ליותר מ-10,000 שקלים לאישה. כאמור, מדובר במוצר בסיסי, כזה שהשימוש בו לא מהווה עניין של בחירה.
מתוך כ-4.95 מיליון נשים בישראל, כ-2.33 מיליון הן בגיל הפוריות. בהנחה שההוצאה השנתית הממוצעת על מוצרי היגיינה לאישה עומדת על 263 שקלים, ההוצאה הכוללת מגיעה לכ-612 מיליון שקלים בשנה. מתוכם, לפי החישוב בכתבה, כ-93.4 מיליון שקלים מגיעים לקופת המדינה באמצעות המע"מ.
במדינות אחרות כבר ננקטו צעדים להקלת הנטל. בארצות הברית, למשל, מחולקות תחבושות היגייניות בחינם בבתי ספר, ובהודו קיים פטור ממע"מ על מוצרים אלה.
יותר מ-20 אלף שקלים על אמצעי מניעה
הוצאה משמעותית נוספת לאורך חייהן של נשים היא אמצעי מניעה. בישראל, גלולות למניעת היריון מסובסדות רק עד גיל 20, אף שנשים עשויות להזדקק להן במשך שנים רבות לאחר מכן.
"אישה אמורה להיכנס להיריון כשהיא רוצה להיכנס להיריון, ולא להיכנס להיריון כשהיא לא רוצה", ד"ר לנדסברג. לדבריה, מניעת היריון היא צורך מתמשך, והגבלת הסבסוד לגיל 20 אינה נותנת מענה לשנות הפוריות הרבות שעוד נותרו לנשים.
הוצאה חודשית של 50 שקלים על אמצעי מניעה במשך 34 שנים מצטברת ליותר מ-20 אלף שקלים לאורך החיים. יש לציין כי קיימת הצעה עדכנית להרחיב את הזכאות לסבסוד גלולות עד גיל 24, מה שאכן יהווה מזור, אך אין לדעת אם ומתי היא תאושר, ובאיזו מתכונת.
אז האם המס הוורוד בדרך להיעלם?
לצד הפערים המרתיחים, נראה כי מתחולל שינוי מגמה. במדינות שונות ננקטו צעדים נגד תמחור מגדרי ו"המס הוורוד" הוצא מחוץ לחוק, וגם בישראל ניכרת מגמה של השוואת מחירים בין מוצרים המיועדים לנשים ולגברים.
"אנחנו חיים בעידן שחובת ההוכחה היא על המשווק", הסבירה פרופ' תאני הררי. לדבריה, חברות שימשיכו לגבות מחיר גבוה יותר רק משום שמוצר ארוז בוורוד עלולות לפגוע באמון הצרכניות. "אני חושבת שצריך או לתת ערך מוסף, או לעשות איזושהי השוואה במחירים".
ועד שהפערים ייעלמו, לצרכניות נותר כלי פשוט: לבדוק את המחיר ליחידת מידה, להשוות למוצרים המקבילים במחלקת הגברים, ולא להניח שמוצר המיועד לנשים הוא בהכרח הבחירה המתאימה או המשתלמת ביותר. כי לפעמים, כל מה שמפריד בין שני מוצרים דומים הוא צבע האריזה - והמחיר.
