פרקליטות המדינה עדכנה היום (שלישי) את בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי היא מסכימה לבקשתן של 17 משפחות יוצאי תימן, לתת צווים לפתיחת קברים ולביצוע בדיקות גנטיות לקשרי משפחה בינן לבין שרידי הגופות הנמצאות בקברים. ההחלטה התקבלה בשל החשיבות הציבורית בחקר האמת בדבר מותם וקבורתם של קטינים יוצאי תימן, המזרח והבלקן, שהודעה על מותם נמסרה לבני משפחותיהם בשנים שלאחר קום המדינה.
מדובר ב-18 קברים, שניים מהם של אחים. בשני מקרים מדובר על ילדים שגילם פחות מחודש, ובשישה מקרים – בילדים שגילם בין ארבעה חודשים לשנה. שמונה ילדים היו בגילאי שנה עד שלוש שנים. בין הנעדרים גם שתי אימהות צעירות שנעלמו ונקבע על ידי ועדות החקירה כי נפטרו ונקברו.
בני המשפחות שעתרו כדי לפתוח את קברי יקיריהם אמרו לכאן חדשות כי מתן האישור לפתיחת הקברים ולבדיקה גנטית הוא מהלך נוסף וחשוב בדרך לחשיפת האמת, וכי הם מתפללים שהאמת תתגלה ושסוף סוף יוכלו לדעת מה עלה בגורל הילדים.
המהלך קיבל את אישורה של הוועדה לכבוד המת, מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל, בכפוף להתקיימותם של תנאים המאפשרים מבחינה הלכתית לבצע פתיחת קבריהם של ילדי תימן וביצוע בדיקות גנטיות. בנסיבות העניין, הסכימה הפרקליטות כי יינתן צו לפתיחת הקברים ולקיחת דגימות דנ"א לשם עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה.
בדצמבר האחרון נחשף לראשונה בחדשות הערב בכאן 11 כי ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, יואב הורוביץ, מנהל משא ומתן רשמי וישיר עם נציגי המשפחות של ילדי תימן, המזרח והבלקן, בנוגע להכרה של המדינה בעוול שנגרם למשפחות וגם באחריותה לפרשה.
על פי הפרסום, המגעים בין המדינה לבין המשפחות נמצאים בשלב מתקדם. מלבד הורוביץ, גם הדרגים הגבוהים ביותר במשרד המשפטים מלווים את המשא ומתן כדי לגבש פתרון שיכלול הכרה מצד המדינה, אך לא יתאפשר למשפחות לתבוע ממנה פיצויים. המשפחות, מצדן, דורשות לקבל פיצויים וזוהי נקודת המחלוקת המרכזית בין הצדדים כעת.
אם השיחות יבשילו בסופו של דבר לכדי הסכם, המדינה תכיר בעוול למשפחות - למרות קביעתן המפורשת של שלוש ועדות חקירה בעבר כי היא אינה אחראית למה שהתרחש לילדים. בלשכת היועץ המשפטי לממשלה סירבו להגיב לפרסום, וכך גם בלשכתו של ראש הממשלה.
הפרשה המכונה "ילדי תימן החטופים" נוגעת להיעלמותם של תינוקות, רובם לעולים מתימן, בשנים שלאחר קום המדינה. בין היתר, לפי עדויותיהן של משפחות רבות, הן הגיעו לבתי חולים שבהם אושפזו ילדיהם, ושם נאמר להם כי הם מתו - אך בפועל הם נמסרו לאימוץ ללא ידיעת הוריהם. למשפחות הצטרפו במרוצת השנים עדויות של אנשי צוות מבתי החולים, שאישרו כי התינוקות לא מתו.
