שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (ראשון) כי יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, שכיהן כשר בכמה ממשלות, הוא חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום עליה וקיבוץ גלויות. "סיפור חייו מהווה אות וסמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולהיקלט בה בכבודה", נכתב בנימוקי הוועדה.
חברי ועדת הפרס הדגישו את פעילותו רבת השנים של שרנסקי לעלות מברית המועצות לישראל, שבגינה גם נכלא. "מפעל חיו של שרנסקי הוא למעשה יישום הלכה למעשה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה. ראשית כפעיל בחו"ל, דרך היותו אסיר ציון ועד להגעתו לישראל ופעילותו ללא לאות למען העולים לארץ, כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו של שרנסקי היא פעילות למען העם היהודי ומדינת ישראל ומהווה התגייסות מוחלטת אשר אף הובילה לפגיעה בחירותו", נימקו חברי הוועדה בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, ובה חברים גם איריס ראור-ברץ, דוד בארי, אבי בלשניקוב והאלוף במילואים רון טל.
שרנסקי נולד ב-1948 בעיר דונצק שבאוקראינה. עם סיום לימודיו במכון הטכנולוגי הפיזיקלי במוסקבה ב-1973, הוא הגיש בקשה לקבלת ויזת יציאה לישראל, שנדחתה בשל "סיבות ביטחוניות". זמן קצר לאחר מכן הוא נעשה מעורב במאבק יהדות ברית המועצות על זכותה לעלות לישראל והפך לדובר העיקרי עבור אסירי ציון ומסורבי העלייה היהודיים. במקביל, הוא הצטרף לתנועת זכויות האדם בברית המועצות, שאותה הוביל אנדריי סחרוב והיה ממייסדי "קבוצת מוסקבה הלסינקי", שכללה סוגים שונים של סרבני משטר.
בשנת 1977, טען עיתון סובייטי כי שרנסקי משתף פעולה עם סוכנות הביון האמריקנית, הסי-איי-אי. על אף הכחשות של הממשל האמריקני, שרנסקי נמצא אשם ונדון ל-13 שנות מאסר, לרבות ישיבה בצינוק ועבודת פרך. לאחר תשע שנים בכלא, הודות ללחץ בינלאומי ניכר וקמפיין שאותו הובילה אשתו, אביטל שרנסקי, שעלתה לבדה לישראל באמצע שנות ה-70, הוא שוחרר ב-11 בפברואר 1986. שרנסקי עלה לישראל והגיע לירושלים כבר באותו יום, והמשיך במאבק לפתוח את שערי העלייה מברית המועצות.
עשר שנים לאחר שהגיע לישראל, שרנסקי ייסד את מפלגת "ישראל בעלייה", שפנתה לעולי ברית המועצות לשעבר וגרפה שבעה מנדטים בבחירות 1996. בין השנים 1996 ל-2005, שימש כשר וכסגן ראש הממשלה. בנובמבר 2006 פרש מהכנסת וביוני 2009 נבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית לישראל.
בנט: "מסמל את התגשמות החלום הציוני"
השר בנט בירך על ההחלטה. ״בישרתי כעת לנתן שרנסקי על בחירתו כחתן פרס ישראל לעלייה וקיבוץ גלויות בשנת ה-70 למדינה", צייץ בחשבון הטוויטר שלו. "נתן מסמל את התגשמות החלום הציוני. מחשיכת הכלא הסובייטי כאסיר ציון, לאור החירות כמנהיג הסוכנות. אביטל אשתו מסמלת גבורה והקרבה יהודית. עם ישראל חי".
בשבוע שעבר הוכרז על הענקת פרס ישראל למרים פרץ ולדוד לוי. על אשת החינוך, ששכלה את בניה אוריאל ואלירז, כתבה ועדת הפרס כי היא "סמל ומופת לנתינה ולעזרה לזולת, לחברה ולקהילה". על השר וחבר הכנסת לשעבר נכתב כי הוא "ממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית".
השנה יוענק לראשונה פרס ישראל בתחום ההייטק - למייסד ומנכ"ל חברת צ׳ק פוינט גיל שויד. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הוא "דוגמה ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות והפך להיות דמות ראויה לחיקוי בישראל ובעולם כולו".
עוד יוענק השנה פרס ישראל לספרות לדויד גרוסמן, שהסיר בעבר את מועמדותו מהפרס בשל "מסע ההסתה של נתניהו נגד אנשי יצירה". בתחום התקשורת יוענק הפרס לעיתונאי והפרשן הצבאי רון בן ישי.
