בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ראשון) במסגרת הסדר טיעון את ולרי סאקוביץ' בן ה-67 ברצח ורדית בקרקנוט בנובמבר 1993. בית המשפט גזר על סאקוביץ' מאסר עולם ופיצוי של 258 אלף שקלים - הפיצוי המקסימלי. סאקוביץ' הודה ברצח בכוונת תחילה. במסגרת ההסדר הושמטה עבירת מעשה סדום שיוחסה לו בכתב האישום המקורי, בין השאר בשל קשיים ראייתים, שכן עדים מסוימים כבר לא בחיים.
אימה של ורדית, רעיה, סיפרה לשופטים על חיי משפחתה מאז הרצח: "למדתי לשים מסכה ולהמשיך לעבוד בקיבוץ. כל השנים זה היה בפנים, היו לי כל הזמן דמעות בעיניים. לא הצלחתי להיות אמא כמו שצריך לשתי הבנות שלי. גיליתי שאף אחד לא יכול לעזור לי, גם משפחות הנרצחים, אתה לבד. זה אכל לנו את כל המשפחה. אני לא זוכרת מתי צחקתי, מתי הייתי שמחה. עכשיו יש לי שני נכדים שנותנים לי תקווה".
סנגורו של הרוצח, עורך הדין מיכאל עירוני, טען בפני השופטים: "המשפחה לא באמת צריכה את הכסף. בית המשפט מבין היטב שמדובר במי שהיה דר רחוב טרם המעצר. העונש שייגזר עליו יוביל לכך שהוא לא ישתחרר לעולם מהכלא בשל גילו. התובע לא באמת דואג למשפחה לקבל תשלום, אלא ליוקרת הפרקליטות, לכותרת בעיתון, ולכן אני מתנגד".
בגזר הדין ציינו השופטים: "יכולתו הכלכלית של הנאשם שואפת לאפס, ולמרות השלב המאוחר, בסופו של דבר הוא קיבל אחריות והודה במעשה. עם זאת, הכלל הוא שחוסר יכולת כלכלית אין בו להשפיע על גובה הפיצוי. סבלם של ההורים ובנות המשפחה לא ניתן לכימות, במיוחד נוכח הזמן הארוך שחיו באי ודאות באשר לזהות רוצח בתם".
ההסדר נחתם לאחר שפרקליטות מחוז ירושלים ניהלה את פרשת התביעה, וההגנה ביקשה להגיע להסדר. הפרקליטות מבקשת גם להטיל על סאקוביץ' את הפיצוי המקסימלי בדין למשפחתה של בקרקנוט, שהייתה בת 27 כשנרצחה.
היא עלתה על רכבו של סאקוביץ' כטרמפ מתל אביב, בדרכה לביתה בקריית ענבים. אך הוא סטה מהדרך והוביל אותה ליער אשתאול, שם בוצע הרצח. היא הוגדרה נעדרת במשך יומיים, עד שמטיילים מצאו את גופתה. רק ב-2019, 26 שנים אחרי הרצח, נעצר סאקוביץ', בזכות ניתוח דגימת ד.נ.א שנמצאה בזירת האירוע והותאמה לשלו.
