כשבוע אחרי הפיגוע הקשה והמחריד באלעד, התושבים מנסים להתאושש מהמראות ולהתגבר על תחושת חוסר הביטחון שחדרה לתוך העיר בערב שמח אחד של צאת יום העצמאות - שהפך לסיוט. שני מחבלים יצאו למסע הרג עם גרזנים בפארק העירוני, רצחו שלושה אנשים ופצעו עוד שלושה.
אחד התושבים, איש זק"א 22 שנה, מספר: "הייתי בזירות פיגועים מחרידות אבל כשזה מגיע לבית שלך... אתה חוטף כאפה של החיים. הפיגוע הזה פגע בשישה אנשים, אבל הפיגוע הזה הוא פיגוע המוני. 50 אלף תושבי העיר חוו טראומה מתחת לבית".
גם סיוון, פרמדיקית שהייתה בין הראשונים להגיע לזירה, העידה שהפיגוע השאיר אותה מהורהרת. "לוקח זמן לשכוח מראות כאלה או לפחות להצליח לחזור לשגרה". היא משחזרת: "ישבתי לקפל כביסות והגיעה ההודעה הראשונה ב-20:36. בהודעה השלישית כבר עלה שזה חשד לפח"ע. ירדנו עם הציוד מהרכב. קודם כול אתה רואה את כל האנשים צורחים ורצים אלייך".
הפרמדיקית מספרת על הרגעים הקשים בזירה, בהם הייתה צריכה לנתק את הרגש בזירה ולהפעיל שיקול דעת. "ראיתי תמונה כל כך קשה, ויצאתי מהגוף שלי. יש לי את יכולות לעזור, אבל אני כרגע יכולה רק לבחור את הפצוע שפוטנציאל החיים שלו הוא הכי גדול. וזהו. כשנכנסתי הביתה, אחרי ששטפתי את כל הזוועות, חיבקתי כל אחד ואחד מהילדים, ישנים במיטות ואמרתי מזמור לתודה, תהילים שאנחנו 24 שעות פחות היינו פה בפארק".
"כשחזרנו מהאירוע, הגענו לבשר לאחת המשפחות שהאב נהרג", המשיכה סיוון. "אחת הילדות אמרה: 'איך יכול להיות שאני לא אראה את אבא יותר?'. על השולחן היו חלות טריות, זהובות, שיצאו רק מהתנור. השולחן היה ערוך עם סלטים. הם רק חיכו שאבא יחזור הביתה".
תיעוד ממצלמות האבטחה של העיר מתחקות אחר הפיגוע, דקה אחר דקה. "שמעו צעקות אבל האזרחים היו מאוד מבולבלים. אנשים המשיכו לטייל בפארק רגיל, עדיין לא מודעים לגודל האירוע ולמהות האירוע".
והנה עוד סימן לצלקות שהותיר הפיגוע באלעד. __ ממחלקת הביטחון מספר כי למחלקה זורמות עשרות בקשות חדשות של תושבי העיר לנשיאת נשק. מאז הפיגוע בבאר שבע היו 62 בקשות לאישורי נשיאת נשק, אחרי האירוע של חדרה – 77, אחרי האירוע של בני ברק – 28 ואחרי האירוע של אלעד – 102 בקשות".
