ישראל חגגה השבוע 74. כפיים! אבל, ביום הולדת כמו ביום הולדת לא מספיק רק לחגוג וצריך גם לעשות חשבון נפש. למדינה שלנו יש הרבה במה להתגאות, אבל גם לא יזיק אם תשפר כמה דברים - שיהפכו אותה לעוד יותר טובה ממה שהיא. שאול אמסטרדמסקי עם כל הנקודות שעדיין צריך לשפר, כדי שביום העצמאות ה-75 - נהיה ישראלים קצת יותר מרוצים.
מיליון שקל, בייבי: מי עושה קופה מהמשכנתא המטורפת שלנו?
איך בגלל פסטה ב-5 שקלים המדינה בערה, אבל על דירה נסכים לשלם כל מחיר? בניגוד לאיך שזה נראה, ההתייקרות במחירי הדירות היא לא תהליך טבעי - יש מי שדואג לפמפם את המחיר כלפי מעלה כל הזמן, ולהרוויח מזה בגדול.
פה זה לא אירופה: למה אין בישראל שכירות לטווח ארוך?
יותר מ-70 אוניות, רובן עם מטען כללי, מחכות שבועות ארוכים מול נמלי ישראל. למה הן תקועות כל כך הרבה זמן? בנמלים מאשימים את משבר הקורונה, אבל הוא לא מסביר למה תפוקת העובדים בנמלים הממשלתיים יורדת כבר מספר שנים. שאול אמסטרדמסקי מסביר איך התערבות של הממשלה יכולה לפתוח את הפקק שעולה לנו המון כסף.
מחיר מחשמל: מי ישלם מאות שקלים בחודש על מונה חכם?
בכל חודשיים חברת החשמל שולחת לכם חשבון, אבל החשבון הזה הוא סתם הערכה - היא לא יודעת כמו צרכתם בפועל. מדי פעם היא שולחת מישהו שיבדוק פיזית את המונים ואז מתקנת את החשבון. אבל אם אתם רוצים, חברת החשמל יכולה להתקין לכם מונה חכם, כזה שמשדר בזמן אמת בדיוק כמה חשמל אתם צורכים. נחשו כמה זה יעלה.
70 אוניות זו רק ההתחלה? הסיפור מאחורי הפקק הכי יקר בישראל
יותר מ-70 אוניות, רובן עם מטען כללי, מחכות שבועות ארוכים מול נמלי ישראל. למה הן תקועות כל כך הרבה זמן? בנמלים מאשימים את משבר הקורונה, אבל הוא לא מסביר למה תפוקת העובדים בנמלים הממשלתיים יורדת כבר מספר שנים. שאול אמסטרדמסקי מסביר איך התערבות של הממשלה יכולה לפתוח את הפקק שעולה לנו המון כסף.
מניין האנגלית שלי? בטח לא מבית הספר
מבין כל התלמידים והתלמידות בישראל שניגשים לבחינת בגרות, רק 41.5% עשו בגרות חמש יחידות אנגלית. פחות מחצי. ביישובים חזקים, כמו רמת השרון למשל, שיעור הניגשים לחמש יחידות בגרות באנגלית הוא מאוד גבוה, בערך 80-90 אחוז. ביישובים חלשים, כמו אופקים ונתיבות, השיעור יכול לעמוד על 10-20 אחוז. הדבר הזה סוגר דלתות בפני הילדים שלנו בעתיד, בעיקר אם אנחנו רוצים להרחיב את קהילת ההייטק וכל מעגל התעסוקה הזה גם לשכבות ומגזרים נוספים.
זה כל הקסם: איך מורידים את גיל הפרישה ל-50?
זוכרים שבשנת 2017 המדינה התחילה תוכנית חיסכון לכל ילד, שבה כל ההורים חוסכים לילדים שלהם בין 50 ל-100 שקלים בחודש, ובגיל 18 או 21 הילדים יכולים לקחת את הכסף ולעשות איתו מה שהם רוצים? אז שאול אמסטרדמסקי מציע שדרוג: נגיד שאי אפשר יהיה למשוך את הכסף הזה, והוא יהפוך לחיסכון כפוי לפנסיה. כך, במקום להעלות את גיל הפרישה עוד ועוד בגלל תוחלת החיים שעולה - אפשר יהיה להוריד את גיל הפרישה ל-50 (!), ולאנשים עדיין יהיה מספיק כסף בשביל לפרוש לפנסיה.
עוד חודש, עוד שנה: איך מתקבלים לעבודה בשירות המדינה?
הייתם שורדים שנה שלמה של המתנה, רק בשביל הסיכוי להתקבל לעבודה שקצת מעניינת אתכם? זה הסיפור על שירות המדינה שמתעקש להוציא את המועמדים מדעתם - ובסוף לגייס דווקא את מי שלא מצא עבודה בשום מקום אחר.
למה אנחנו משלמים יותר מדי על ניהול הפנסיה שלנו?
בתוך הפנסיה שלנו יש כמה סוגים של דמי ניהול: יש דמי ניהול מכל הפקדה בכל חודש, דמי ניהול מכל חיסכון שצוברים ויש גם סוג שלישי, שמופיע בקטן - הוצאות ניהול השקעות. אלה דמי ניהול נוספים שהרגולטור מאפשר לגופי הפנסיה לגבות מאיתנו, בנוסף לדמי הניהול הרגילים. רק שדוח מיוחד של ועדה שהרגולטור עצמו מינה, בדק את זה וגילה שאנחנו סתם משלמים, ועבור דמי הניהול האקסטרה האלה - אנחנו לא מקבלים אקסטרה תשואה. מה עושים עכשיו?
למה רשויות מקומיות מתעללות באוכלוסיות הכי חלשות שלהן?
בישראל יש מלא אנשים שחיים על קצבאות ביטוח לאומי: קצבת הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה, נכות, מה שאתם לא רוצים. חלק מהקצבאות האלה מעניקות פטור מארנונה. זה יכול להיות פטור של 30%, 50%, 70%, אפילו 100% במקרים מסוימים. יש רק בעיה אחת. כל האנשים שחיים על קצבאות הם צריכים כל שנה מחדש ללכת לרשות המקומית ולהגיש בקשה לקבל פטור. השבוע התקיים דיון בכנסת סביב הסיפור הזה. הגיע מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, ואמר את הדבר המדהים הבא: "אני, ביטוח לאומי, מעביר לכם את המידע על מקבלי הקצבאות כל חודש". למה הם צריכים להגיש בקשה לפטור? פשוט תוציאו להם חיוב יותר נמוך! למה זה ככה? יש לזה סיבה.
כשהבנקים מתערבים: הדרך לפערים אדירים ב"חיסכון לכל ילד"
לפני 4 שנים פתחה המדינה את התוכנית "חיסכון לכל ילד" במסגרתה נדרשים הורים לבחור מסלול חיסכון עבור כל ילד במדינת ישראל. בדיקת של הנתונים שהצטברו עד עכשיו מגלה פערים בין התשואות והריביות בין 2 המסלולים המרכזיים - חיסכון בבנק או השקעה בקופת גמל. כרגע מדובר על כאלף שקלים בממוצע, אבל במבט ל-18 שנה הפערים יעמדו על כשלושים אלף שקל במסלול הבנקאי, ו-70 אלף שקל במסלול ההשקעה בשוק ההון.
מנתוני ביטוח לאומי עולה שדווקא הורים ממעמד סוציו אקונומי נמוך בוחרים באופציה הבנקאית והפחות מתגמלת. בשביל הילדים שייכנסו לתוכנית בהמשך הגיע הזמן לשנות את השיטה ולהוציא את הבנקים מהתמונה. מדובר בפערים גדולים מדי בשביל שנוכל להתעלם מהם.
תנו לאופניים לעלות: האם זה מה שיפתור את בעיית הפקקים?
נניח שמישהו רוצה לצאת מהבית עם האופניים, להגיע לרכבת, להעלות את האופניים לרכבת, לנסוע לתל אביב, לרדת שם - ואז להמשיך לרכוב לאן שצריך. עד כאן נשמע הגיוני, לא? אבל בין שעות העומס, שהן 15:00 עד 19:00 - זה בלתי אפשרי. אז מה עשינו בזה?