משנת 1999 בבית ג'ן יש מבקר עירייה שהגיש עד כה דוח אחד בלבד; בכפר יאסיף מנסים לחפש אחד – אבל אין מי שעומד בתנאי המכרז. המבקר הקודם היה בן דוד של ראש העיר ועזב בגלל הקירבה. לפני שעזב, הוציא דוח באורך של עמוד ודוח נוסף, באורך של עמוד וחצי; 13 קרובי משפחה של מנכ"ל עיריית עראבה מקבלים כסף דרך העירייה; ואיפה משרד הפנים בכל הסיפור הזה? לא ממש קיים.
עו"ד נדאל חיאק מעמותת עורכי דין למנהל תקין אומר: "חלק מהמבקרים פשוט לא מגישים דוחות במשך שנים ומנצלים את העובדה שהדינים והמחוקק מגנים על מבקר הפנים מפיטורים, כי הם חושבים שהוא שומר סף. מה קורה אם המבקר אינו שומר סף? מי מבקר את שומרי הסף? אף אחד".
כמעט בכל הרשויות הערביות אין ביקורת אמיתית. אין כמעט ביקורת פנימית, משרד הפנים לא קיים בהקשר הזה ועיתונות ביקורתית? אין דבר כזה. "אין לנו תקשורת, אלא יחסי ציבור ואתרים צהובים", אומר עו"ד נדאל חיאק. "אין שום תוכנית תחקירים ואף אחד שבודק או חושף שחיתויות ברשויות הערביות, כי אין דבר כזה. כולם נפגעים מזה, אבל אף אחד לא חושב ששווה לדבר על זה".
מה קורה בפריפריות? | ארץ עיר: מסע בין עיריות ואבסורדים
בלבה של עיר ערבית אחרת, נצרת, קיימת בעיה קשה אחרת. באחת הערים החשובות בעולם הנוצרי, שאליה מגיעים מאות אלפי תיירים בשנה, קמים אתרי זבל פיראטים בכל יום סמוך לבתי התושבים. אז למה בעירייה מדחיקים?
