לפני כמעט שנה ישראל השיקה רפורמה בהעסקת עובדים פלסטינים בישראל שהייתה אמורה להעלים או לפחות לצמצם את התופעה של סחר בהיתרי העסקה בישראל, אבל שנה חלפה וממחקר שביצעו חגי אטקס ממכון INSS ושותפתו וויפאק עדנאן משלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי, עולה כי הסחר נמשך באותו היקף. מחצית מעובדי הבניין הפלסטינים בישראל קונים את אישור העבודה שלהם, ומשלמים בממוצע כ-2,450 שקלים בחודש. רבע מהעובדים בענפים אחרים קנו גם הם אישור העסקה בישראל.
השיטה למכירת ההיתרים פועלת כך: מעסיקים ישראלים מקבלים אישור להעסיק מספר מסוים של פועלים פלסטינים ואת ההיתרים של הפועלים שאינם זקוקים להם מוכרים לפלסטינים, לרוב דרך מתווכים פלסטיניים בשטחים. הרפורמה יצאה לדרך בינואר 2020 אחרי ארבע שנים של תכנונים, בעקבות עתירה של ארגון קו לעובד. היא ביטלה את מכסת העובדים לכל מעסיק ונתנה לעובדים אישור כניסה לחיפוש עבודה. לפני חודשיים נפתח אתר שמשדך בין עובדים למעסיקים, אבל בינתיים רק מעסיקים יכולים לחפש עובדים, וכך התלות של הפועלים במעסיק נמשכת ואיתו הסחר.
מיכל תג'ר מארגון קו לעובד, אמרה כי "התקווה לחגוג את שינוי הסדר ההעסקה של פלסטינים בענף הבניין, נכזבה נכון לכרגע". תג'ר הוסיפה: "מלבד הצהרות ריקות, המדינה לא נקפה אצבע כדי להבטיח שהמטרות העיקריות של הרפורמה הזו יוגשמו: שתופסק מכירת ההיתר לעובדים, ושישופר כוח המיקוח שלהם מול המעסיקים. אין אכיפה של תשלומי מאות מיליונים בשנה בכסף שחור, אין אפילו עניין בתופעה הזו. אין ניסיון להבטיח כי מעסיקים שבאמת מחפשים עובדים יקבלו עדיפות על פני אלפי קבלנים שמוכרים היתרים ולא זקוקים לעובדים. אין ניסיון להנגיש לעובדים אפשרויות למצוא עבודה אמיתית, שאינה מעסיק פיקטיבי. זה לא פוגע 'רק' בעובדים. זזה מראה שכל מי אמון על העסקת פלסטינים בישראל הרים ידיים משלטון החוק".
לא מדובר בסכומים קטנים. הבנק העולמי העריך ששוק הסחר בהיתרים בישראל מגלגל מיליארד ומאתיים מיליון שקלים בשנה. בניכוי כספים שהולכים לפועלים נותרים 350 מיליון שקלים. הכסף הזה הוא "כסף שחור", שאינו מפוקח על ידי ישראל ולא ידוע לאילו מטרות הוא משמש את הישראלים והפלסטינים שמרוויחים מהסחר. חגי אטקס שבדק את סחר ההיתרים מאז הרפורמה אמר לכאן חדשות כי חרף העובדה שההיתרים נמכרים לרוב בשטחי הרשות הפלסטינית, המדינה יכולה לנקוט בצעדי אכיפה בתוך ישראל - כולל הקמת צוות משולב של רשות האוכלוסין, רשות המסים, והרשות להלבנת הון, שיאתרו את המעסיקים שמוכרים את ההיתרים.
כיום קיימים שני גופים שהחוק הסמיך אותם לעסוק באכיפת הסחר בהיתרים: משרד הפנים ומשטרת ישראל, אך אין גוף שאחראי על תוכנית אכיפה. במענה לבקשת חופש מידע שהגישו "היוזמה לצמצום הסכסוך" למשטרת ישראל עלה כי מאז שנת 2014 לא הוגשו כלל כתבי אישום בנוגע לסחר בהיתרי עבודה. אחמד חמארשה, שעובד בבניין בישראל, אמר לכאן חדשות כי הוא קונה את ההיתר באופן קבוע והוסיף: "אני משלם כל יום 100 שקל לאישור. אני מרוויח 300 שקל ביום, ומשלם 100 שקל לאישור, משלם להסעה 50 שקל. נשארים לי 100-150 שקל. זה לא מספיק".
