למי קראתם לא נחמדים? פותחים את תיק הפנתרים השחורים

לא נחמדים? פותחים את תיק הפנתרים השחורים
השנה מלאו 50 שנה למחאה המכוננת של הפנתרים בירושלים. קטעי ארכיון שחלקם נחשפים לראשונה מאירים שוב את סיפורה של תנועת המחאה המוצלחת – המכות בין הסמטאות, הפגישה הטעונה עם גולדה והקביעה שהם "לא נחמדים"
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
תיק הפנתרים נפתח
צילום:

השנה מלאו 50 שנה למחאה המכוננת של הפנתרים השחורים בירושלים. קטעי ארכיון שחלקם נחשפים לראשונה מאירים שוב את סיפורה של תנועת המחאה המוצלחת – המכות בין הסמטאות, הפגישה הטעונה עם גולדה מאיר והקביעה שהם "לא נחמדים". אלון שרביט חזר לגיבורי המחאה, לילדים שלהם, ובדק מה אפשר ללמוד מהאקטיביסטים ששאבו השראה מהחברים באמריקה, למחאות החברתיות היום.

צ'רלי ביטון, מראשי תנועת הפנתרים השחורים, סיפר לאלון שרביט בפרק הראשון בסדרה כי "הם ראו בנו מלחמת עולם. היו צריכים, רצו לחסל אותנו" - והוא אומר שרצו לחסל אותם, הוא ממש מתכוון לזה. ישיבות ממשלה ארוכות בראשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, כולן לא מותירות ספק – "אנו נצטרך לתת את דעתו לחסל את זה בכל הכוח", נכתב בדיון סודי מוועדת החוץ והביטחון ב-1971.

בפרק הראשון אלון שרביט צלל לתיקים ששכבו עשרות שנים בארכיון המדינה ובארכיון הטלוויזיה הישראלית וחזר עם פרטים חדשים על הפגישה המפורסמת בין הפנתרים לראש הממשלה מאיר.

פרק 1: איך צמח המאבק של הפנתרים השחורים? 

כשהפנתרים הבעירו את ירושלים בין לילה וסחפו רבים אחריהם, הממסד נבהל. צמרת המשטרה מינתה צוות מהיחידה הסמויה שיחדור לארגון. "שוטרים בני המקום ומוצא עדתי מתאים" נבחרו כדי לאתר את "המנהיגים המסורתיים ואת המנהיגות הצעירה". בפעם הראשונה ולאחר 50 שנה נחשפים שני שוטרים סמויים שהסתננו לארגון הפנתרים. 

ירוחם קיים, קיבוצניק מאשדות יעקב, הסתנן כצלם לארגון השמאל "מצפן", ששיתף פעולה עם הפנתרים. הוא היה מתעד את הדמויות, ומעביר את החומרים למפעיליו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים. ראש החוליה היה קלוד מולינה, עולה ממרוקו, שסיפר כיצד הפעילים היססו אם לבצע מעשים פליליים.

קוקו דרעי, חבר בפנתרים השחורים, פתר תעלומה נוספת שהמתינה 50 שנים - הוא זה שזרק את בקבוקי המולוטוב (תבערה) לעבר שוטרים. "באחת ההפגנות דרס את אמא של סעדיה מרציאנו סוס משטרתי, אז זה הדליק אותנו יותר על הפרשים", סיפר. "כשהייתה הפגנה והשוטרים התאספו זרקתי על הסוסים את המולוטוב. היו שוטרים שממש היית רואה שזה סבבה להם שדורסים ומכים אנשים. זה היה במקום המולוטוב הזה". 

פרק 2: פעילי הפנתרים השחורים פוגשים את השוטרים הסמויים

דור המייסדים של תנועת הפנתרים השחורים נשכב על הגדר, נאבק ועשה היסטוריה. עכשיו תורו של הדור השני למחאה, בני המשפחה של פעילי התנועה הבולטים, לקצור את הפירות. מאיר סויסה, אחיינו של ימין סויסה, אומר כי הפעילות של הפנתרים היא זו שהניחה את היסודות לפעילותו בעת הנוכחית: "מבחינתי זו הזכות שלי פה. הדבר שבזכותו אני כאן. שאני יכול לדבר היום, שאתה בא אליי ושואל אותי שאלות עליהם". 

משה אמויאל, חבר בתנועה בשנות השבעים, רואה בדור ההמשך שלו, הניצחון הגדול של המאבק: "מתוך כל הזבל והקשיים האלה. התשובה שלי זה הילדים שלי. היום שיש להם תואר שני. זאת התשובה". צ'רלי ביטון, מראשי התנועה, מתגאה בכך שהמורשת הגדולה של המאבק שלו היא התודעה המזרחית: "אנחנו הבאנו דבר אחד שיכולים להתגאות בו וזה התודעה. זה שיש תודעה היום לכל מזרחי. אפילו בן שמונה. תדבר איתו הוא יגיד לך מה יש לו להגיד".

פרק 3: דור ההמשך של הפנתרים השחורים

התנועה הפנתרית הייתה גברית ברובה. האמהות היו אלה שהגיעו כדי לשחרר את הילדים ממעצר, או שנשארו בבית. אבל בדרך שסללו מרציאנו, כוכבי, אברג'ל, ביטון וחבריהם צועדות היום תנועות מחאה מזרחיות עם נשיות מובהקת. בפרק הרביעי של הסדרה פגשנו את הפעילות שממשיכות לשאת את נס המאבק המזרחי.

צפו בפרק 4: מהפנתרים לפנתרות

יוצר הסדרה אלון שרביט היה רק בן שנתיים כשהפנתרים השחורים יצאו בפעם הראשונה לרחובות, אבל ההשלכות של ההפגנות ההן, בשנת 1971, גדלו איתו, ליוו אותו כנער למשפחה ממוצא מרוקאי בשכונת טלביה בירושלים. הוא לא ראה את מה שהפנתרים ראו, אבל הוא הבין את המצוקה ששלחה אותם לרחובות עם רעל בעיניים.

"בתור ילד, לשמוע משפטים כמו 'ילד ששולחים אותו למוסד לעבריינים צעירים', דברים שקרו במוסררה או הפנתרים – היה דבר מאוד מפחיד", מספר שרביט. "המשפטים האלה לא היו קשורים אלינו. יש כאלה שנמצאים במוסד - אבל זה לא אנחנו, אנחנו בסדר, אנחנו במקום אחר לגמרי - וזה פשוט עניין של גורל, עניין של כמה שנים שהגענו קודם. עבור מי שהגיע בשנות ה-50 וה-60 התסריט היה אחר לגמרי". 

תיק הפנתרים נפתח | האזינו ל"עוד יום"

הפופולריים