בג"ץ קבע הערב (שני) כי לראשונה, גם מי שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי יוכרו כיהודים מבחינת חוק השבות. הפסיקה באה בעקבות 11 עתירות, שרובן הוגשו בשנת 2005. ההרכב שדן בעתירות הוא הרכב מורחב של תשעה שופטים.
פסק הדין של בג"ץ
הכרעה זו מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות ואינה עוסקת בשאלה דתית. ההכרעה ניתנה ברוב של שמונה שופטים. השופט נעם סולברג הסכים עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לנסות להימנע מטלאי על גבי טלאי, ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור.
השופטים כתבו כי הקהילות הלא-אורתודוכסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות מידה קבועות.
עוד נכתב כי קהילות אלו הן "חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם". על כן, כתבו השופטים, הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל. בית המשפט הדגיש כי אין בהחלטתו כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון.
יו״ר ש"ס, השר אריה דרעי, הגיב לפסק הדין: "החלטת בג"ץ להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים מוטעה, מצערת מאוד ותגרום מחלוקת וקרע קשה בעם. אני מתחייב לתקן את החוק כדי שרק גיור על פי ההלכה יהיה מוכר במדינת ישראל". הרב הראשי לישראל יצחק יוסף כתב: "ההחלטה מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים ׳גיור׳ אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל".
הציונות הדתית הצטרפה לדרעי ולרב הראשי וכתבה: "מדובר בפסיקה מסוכנת לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בג״ץ ממשיך לרמוס ברגל גסה את זהותה היהודית של מדינת ישראל וממשיך לפעול באופן אקטיבי ולא דמוקרטי כשלוחה של ארגוני השמאל על מנת להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה".
