"עם כל הכבוד לבית המשפט המחוזי ובתי המשפט הקודמים - אין לאיש מונופול על האמת", כך אמר הערב (חמישי) מוחמד בכרי בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בלוד לאסור את הקרנת סרטו "ג'נין ג'נין" בישראל. בריאיון לליאת רגב בכאן 11, אמר בכרי כי הסרט הוא לא על חיילי צה"ל, אלא על "אנשים פלסטינים חסרי מגן שמנסים להשמיע צעקה". בכרי הוסיף כי "בית המשפט קבע שאולי פה ושם יש אי דיוקים, אבל שהוא לא סרט שקרי". לדבריו, "אילו הסרט היה באמת שקרי או כמו שעשו ממנו בתקשורת הישראלית, בג"ץ לא היה מתיר את הקרנתו".
צפו בריאיון של מוחמד בכרי בתוכנית בתוכנית "עצם העניין"
"זה לא תפקידי לחקור אנשים שמעידים על טראומה שעברו", אמר בכרי. לדבריו "אף אחד בעולם לא חקר אם מה שנמסר לו על ידי אנשים שחוו את השואה הוא נכון או לא נכון, אף אחד לא חקר את הצד השני של הגרמנים שעשו את זה". בכרי סייג והוסיף "אני כמובן חס וחלילה וחס ושלום לא מנסה להשוות בין הפשע הנורא שעשו ליהודים במלחמת העולם השנייה, לבין מה שעשה צה"ל במחנה הפליטים ג'נין. לא השוויתי ואני לא משווה".
בכרי התייחס למצבו המקצועי מאז צאת הסרט ואמר "אני משלם מחיר מאוד כבד מאז שעשיתי את הסרט הזה. החיים שלי מאויימים, הבית שלי מאויים, המשפחה שלי מאויימת. אני חסר עבודה, אני מוקצה, לא מוצא את עצמי כאן, עובד בחוץ לארץ רוב הזמן ולא כאן". בכרי הוסיף "אני משלם מחיר מאוד גבוה, ואני לא מצטער על זה. אילו הייתה דמוקרטיה אמיתית לא היה קורה מה שקרה במשפט האחרון".
כשנשאל האם המאמץ המשפטי ארוך השנים אכן היה שווה עבורו את המאמץ, השיב בכרי: "בענייני אהבה, אמונה, רוח וחלומות אני לא שואל את השאלה של שווה או לא שווה. כשאתה מאוהב במשהו, כשיש לך משהו על הכתפיים שחשוב לך להעביר לציבור שלם שאתה חי איתו - אם זה פלסטינים וישראלים, וכשאתה דואג בעצם למצב כולנו - זאת שאלה של חיים ומוות".
ביום שני השבוע פסק בית המשפט המחוזי מרכז לאסור את הקרנת הסרט "ג׳נין ג׳נין" בישראל, והורה להחרים את כל העותקים שלו. את התביעה הגיש סגן אלוף במילואים ניסים מגנאג'י שלחם במבצע "חומת מגן" בג'נין בשנת 2002 ומופיע בסרט. הוא תבע מבכרי פיצוי של 2.6 מיליון שקלים על לשון הרע.
בית המשפט חייב את בכרי לשלם לתובע פיצויים של 175 אלף שקלים והוצאות משפט של 50 אלף שקלים. בית המשפט מתח ביקורת קשה על בכרי, קבע כי לא דבק באמת והציג בסרט אירועים מזוויעים, במעטה של "סרט דוקומנטרי" והקדיש את הסרט לזכרו של מחבל חבר גדודי אל-אקצא, שאותו הציג באופן כוזב כ"מפיק הסרט".
