בשנת 1983 פרצה בירושלים מחאה גדולה בעקבות פרסום מסקנות ועדת החקירה שבדקה את אירועי טבח סברה ושתילה. בהפגנה נרצח פעיל "שלום עכשיו", אמיל גרינצוויג, מזריקת רימון של מתנגד המחאה יונה אברושמי.
צלי רשף, ממייסדיה ומנהיגיה של תנועת "שלום עכשיו" סיפר לכאן חדשות כי "הייתה הסתה קשה מצד גורמים שלטוניים, כולל בגין עצמו שכינה אותנו 'בוגדים'". יהושע שקדי, אחד הפעילים שנפצע בהפגנה התייחס גם הוא להסתה: "רוני מילוא אמר 'שלום עכשיו מקבלים כסף מערב הסעודית'".
על הערב בו נרצח גרינצוויג סיפר צלי רשף כי "הייתה אלימות קשה, כשאנחנו לא היינו ערוכים להתגונן בפניה. והמשטרה למעשה לא הייתה שם". על רגע זריקת הרימון סיפר יהושע שקדי: "שמענו בום. נמרחתי על הרצפה, הייתי ממש קרוב לרימון, נפגעתי בידיים וברגליים".
על האפשרות שיקרה רצח של פעיל בהפגנות של היום הזהירו פעילי "שלום עכשיו" דאז, כי המצב נפיץ עוד יותר. צלי רשף סיפר כי האלימות שראה ברחוב הארבעה בתל אביב "הייתה אלימות שמזכירה אחד לאחד, אם לא יותר, את האלימות שחווינו אז". שלומית כנען, חברתו לעבודה של גרינצוויג, סיפרה כי המצב היום "מפחיד אותי עוד יותר".
