סימונה מורי, שהורשעה לפני כ-22 שנה ברצח בעלה המתעלל, והשתחררה לפני כחודש וחצי מהכלא, מספרת על החיים של אז וגם של היום. בריאיון לליאת רגב בתוכנית "בחצי היום השישי" בכאן רשת ב, קראה מורי לנשים לא להתבייש ולספר על התעללות וסיפרה על החיים לצד הבעל המכה. "בהתחלה קיבלתי את זה בהבנה שזה אהבה וקנאה ואז את מבינה שזה מגיע לך ואת לא שווה כלום", אמרה.
מורי סיפרה כי אחרי מות אביה, בעלה החל להכות אותה "לפעמים בלי סיבה" ולאיים עליה, גם ברצח. "היה לו אוסף של סכינים והוא היה זורק אותן לכיווני. אחר כך הבנתי מהבת שלי שהוא היה זורק סכינים גם עליה", הוסיפה מורי.
מורי הדגישה כי היום הייתה מגיבה בצורה אחרת. "הייתי צועקת", אמרה. "כשהוא הכה אותי אפילו לא צרחתי, הכל היה בשקט". מורי ציינה רגע אחד שבו הבינה שהיא עלולה להירצח על ידי בעלה: "היה רגע שאני זוכרת שאישה, שלא הכרתי, נרצחה על ידי בעלה במכות גרזן והוא לא נכנס לכלא, אלא לאברבאנל וזה ממש הבהיל אותי. אותו הגבר שרצח את אשתו נישא בשנית לפיליפינית והוא רצח גם אותה. הבנתי שזה עלול לקרות גם לי. זה טלטל וזעזע אותי".
אז איך מגיעים להחלטה להרוג את הבעל המתעלל? מורי הסבירה כי מדובר בשנים של סבל, ולא בהחלטה של יום אחד. "הפכתי להיות צל של עצמי", אמרה, "הייתי במשטרה ובבית המשפט – ראיתי מה קרה. משהו שם לא עובד נכון".
האישה ציינה גם על אף שהורשעה ברצח, לא רצחה אותו. "אני במו ידיי לא הרגתי אותו. לא ביצעתי את הרצח ולא הייתי במקום הרצח. הייתי שותפה בידיעה ולא מנעתי. קיבלתי את העונש ולא התחננתי", אמרה.
בסיום הריאיון סיפרה מורי כי היא מרגישה אשמה על מות בעלה גם היום. "לא סלחתי לעצמי עד היום. אני לא חושבת שזאת הדרך. חבל שאי אפשר למנוע דברים כאלה. הרגשתי שאין לי על מי לסמוך".
