נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור הלכה לעולמה היום (שני) בגיל 74. טרם נמסר על מועד הלווייתה. בחודשים האחרונים עמדה נאור בראש ועדת החקירה לאסון מירון, ולא חששה להטיח ביקורת בגורמים בכירים בנוגע להתנהלות סביב ההילולה.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, סיפר לקרן נויבך בכאן רשת ב: "היא הייתה דמות מופת, מאור גדול, לא ימין ולא שמאל. שופטת מקצועית, אי אפשר לומר אם הייתה ימנית או שמאנלית, ריסון או אקטביזם? לא, היא הייתה שופטת מקצועית במלוא הדרה. הייתי רוצה שכל השופטים יהיו מרים נאור".
האזינו לריאיון המלא עם נשיא העליון בדימוס אהרן ברק לכאן רשת ב
השופט בדימוס אליקים רובינשטיין התראיין גם כן לתוכנית והוסיף: "אנחנו חברים מימינו כסטודנטים. נאור התאפיינה ביושרה אדירה בכל דרכיה, מבחינתי זה היה דבר ללמוד ממנו. היא הייתה אישה של דרך האמצע, ציונית מאוד".
האזינו לריאיון עם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין בכאן רשת ב
במערכת הפוליטית סופדים לנאור: "ישראל מרכינה את ראשה"
ראש הממשלה נפתלי בנט ספד לה: "קיבלתי בצער רב את הבשורה על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור. בפסיקותיה הקפידה נאור לשמור על האיזון המתבקש בין ערכיה השונים של החברה הישראלית, ועל חיזוק אופיה הלאומי והציוני של ישראל. מעל הכול, היא הייתה אדם של אנשים. נעימת הליכות, מתייחסת בכבוד לכל אדם ומקפידה לומר את דבריה בשלווה. מרים נקטה משנה זהירות בתקופת הקורונה, אך לא ויתרה על עמידה במשימה החשובה שהוטלה עליה. על קצה המזלג, זה מלמד יותר מכל על דמותה ועל דרכה".
נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר: "ישראל מרכינה את ראשה עם לכתה בטרם עת של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור. היא תיזכר בקורות ישראל כמלכת הצדק וכאחת מהענקיות במשפט הישראלי – נבונה, ידענית ורגישה, חזקה ועצמאית".
מוועדת החקירה לאסון מירון נמסר: "בצער רב אנו מודיעים על פטירתה נשיאת בית המשפט בדימוס, השופטת מרים נאור. בתקופה האחרונה היא התמסרה לעבודת הוועדה ולחקר האסון הקשה, וראתה בה שליחות מן המעלה הראשונה בעשייה למען הציבור, כפי שנהגה כל חייה. הייתה שופטת בכל רמ"ח איבריה, עד יומה האחרון. אנו משתתפים בצער המשפחה".
נאור בדיוני הוועדה לאסןו מירון, אוקטובר 2021 (צילום: פלאש 90)
שרת הפנים איילת שקד, שעבדה מול נאור כשרת משפטים, ספדה לה: "כבר בפגישתנו הראשונה הרגשתי כאילו אנו חברות ותיקות. משהו התרחש שם, הלבבות התחברו. אין זה סוד שהיו לנו לא מעט מחלוקות, אך תמיד ידענו להתעלות מעליהן ולנהל אותן בדרך טובה ומכבדת. לכל תיק שהונח לפתחה של מרים, היא הגיעה בדעה נקיה ובראש פתוח, ולא הניחה אבן אחת בלי שהפכה אותה. גם כשלא הסכמתי עם פסקי דינה, תמיד ידעתי שמניעיה טהורים וזוהי התוצאה המשפטית הנכונה ביותר בעיניה. אהבתי אותה מאוד".
שר המשפטים גדעון סער הוסיף: "נאור הייתה שופטת בכל רמ״ח איבריה ושס״ה גידיה שעשתה את כל הדרך מבית משפט השלום ועד לפסגה. שופטת ומשפטנית מעולה, אנליטית, יסודית, חרוצה, שולטת בפרטים. 'הדין נגזר מהעובדות'. תנחומיי מקרב לב לפרופסור אריה נאור ולבניה מיכאל ונפתלי. יהי זכרה ברוך".
מבית משפט השלום ועד לעליון - הדרך של מרים נאור
נאור נולדה בשכונת רחביה שבירושלים בשנת 1947. אימה הייתה לוחמת אצ"ל ואביה לוחם בהגנה. היא שירתה בצבא כמורה חיילת בקריית גת וחלמה להיות פסיכיאטרית. לאחר שירותה הצבאי היא החלה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה בהצטיינות.
בתום לימודיה שובצה כמתמחה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון משה לנדוי. באותה תקופה הבשיל אצלה הרעיון להיות שופטת: "הסיבה העיקרית שבגללה רציתי להיות שופטת היא העצמאות שיש בתפקיד. השופט מחליט לפי הבנתו ומצפונו".
לאחר ההתמחות החלה לעבוד בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים ובהמשך התקדמה לתפקיד סגן בכיר לפרקליט המדינה. במהלך ההתמחות עבדה כמתרגלת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1980 מונתה נאור לראשונה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים. ביום הראשון לכהונתה פסלה עצמה מלדון במשפט של תושבי ימית שהפגינו מול בית ראש הממשלה כיוון שבעלה, אריה נאור, עתיד היה להעיד במשפט.
נאור מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-1989. בתפקיד זה הייתה חלק מהרכב השופטים שהרשיע את השר לשעבר אריה דרעי. מ-2003 היא כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון, ובשנת 2015 נבחרה לתפקיד נשיאת העליון.
נאור כיהנה בתפקיד הנשיאה באחת התקופות הסוערות ביותר לבית המשפט העליון, וחתומה על פסקי דין כמו בענייני המסתננים – מה שהוביל למחלוקת קשה עם שרת המשפטים אז איילת שקד, פתיחת מרכולים בשבת, גיוס בני הישיבות, כהונת נבחרי ציבור הנאשמים בפלילים ועוד שורת נושאים עקרוניים ורגישים, כמו גם פסיקות פליליות ואזרחיות משמעותיות. נאור כיהנה בתפקיד עד לפרישתה בשנת 2017 - בתום 37 שנות שיפוט.
בטקס פרישתה מבית המשפט העליון אמרה: "אין להתייחס לעצמאות השיפוטית כאל דבר מובטח וברור מאליו, עלינו לשמור עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".
בשנת 2018 זכתה נאור באות אביר איכות השלטון וב-2019 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין פסקי הדין עליהם חתומה, בולטים כמה במיוחד: נאור פסלה את החלטת בית הדין הרבני לפיה אישה חייבת למול את בנה, דחתה את הערעור שהגיש משה קצב נגד הרשעתו באונס ואף קבעה – ראש עיר שמוגש נגדו כתב אישום חייב להיות מודח מתפקידו.
השופטת בדימוס אספה לאורך השנים פסלי שלישיות של קופים ודובים כשאחד מכסה את עיניו, אחד מכסה את אוזניו ואחד מכסה את פיו. בריאיון לליאת רגב בכאן 11 הסבירה: "בדרך כלל שופט מצליח להרכיב את הפאזל הראייתי, למרות שתיקת הקופים".
נאור התגוררה בירושלים, לפני כמה ימים הודיע ראש העירייה משה ליאון על זכייתה בפרס יקירת העיר, שטרם הספיקה לקבל. היא נישאה לאריה נאור שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין, היא אמא לשניים וסבתא.
