30 שנים חלפו מאז שהחל גל העלייה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר לישראל. הגל הזה הגדיל את מספר התושבים בארץ מארבעה לחמישה מיליון. סדרת הכתבות "המיליון החמישי" בחדשות הערב בכאן 11 חוזרת לנקודות זמן שונות סביב העלייה ששינתה את החברה הישראלית - חברתית, כלכלית, תרבותית וגם פוליטית.
אין כמעט עיר בארץ עם ניחוח של ברית המועצות לשעבר כמו אשדוד. חזרנו עם אלי נכט, סגן ראש העיר שעלה בעצמו לישראל ב-1991, לשכונה י"ג באשדוד, הנחשבת לאחד "הגטאות הרוסיים" בעיר ומשכנת יוצאים רבים של ברית המועצות.
"כל רופא שלישי בישראל דובר רוסית", אומר נכט. "מה היה עושה ההייטק הישראלי? האקדמיה?". הסופרת ויוצרת הסרטים התיעודיים אליס ביאלסקי, שעלתה מברית המועצות בצעירותה והתמקמה בשכונה, נזכרת: "היום זה נראה לי רחוב טוב, שקט, יפה. אבל בזמנו חשבתי שזה פשוט חור של העולם, שלא אשרוד במקום כזה".
מיד אחרי שעלתה, אליס שקעה בדיכאון ושכבה חודשים במיטתה. חווית הניכור, הזלזול וההתנשאות מצד הישראלים צרובים חזק בזכרונה, עד היום. "אנחנו עליית נקניק", היא מכריזה. "היינו שם רעבים, אז באנו לפה לאכול נקניק. אז נדבר על זה - זו גזענות. אין שום מילה אחרת".
פרק 1: בחזרה ל"גטו הרוסי"
בניגוד לשנות ה-90 העלייה מחבר העמים של היום היא הרבה יותר מחושבת. יש כאלו שעולים משיקולי מס מורכבים ויש כאלו שמאסו בפגיעה בחופש הביטוי ברוסיה. ויש גם כאלו שמקבלים דרכון ישראלי ומיד חוזרים לרוסיה. ביקשנו לבדוק את המניעים שגורמים למרבית יהודי רוסיה כיום להישאר בארצם ולא לעלות לישראל.
צפו בפרק השני בסדרה
בילדותם, זמן קצר לאחר שהגיעו לישראל, ילדי דור 1.5 מאוד רצו להיות ישראלים והדחיקו והתביישו בתרבות של הבית. עכשיו כשהם כבר ישראלים בטוחים בעצמם, הם פותחים את הפצעים של שנות ה-90 וחוזרים לשורשים.
צפו בפרק השלישי בסדרה
חלק מהעולים לא שרדו את מציאות החיים בישראל והחליטו לחזור לרוסיה. חלק עשו את זה מתוך מצוקה כלכלית וחלק לא התחברו להוויה הישראלית. שמענו את אלו שבחרו לחיות במוסקבה.
צפו בפרק הרביעי בסדרה:
תחקיר: סווטה ליסטראטוב
