האוניברסיטה העברית בירושלים הודיעה היום (שני) כי מחקר חדש שנערך בידי חוקרי האוניברסיטה הביא לפריצת דרך עולמית בחקר האוטיזם. המחקר הצליח, לראשונה בעולם, למצוא ולהוכיח לראשונה קשר מובהק בין רמות גבוהות של תחמוצת החנקן במוח לבין ההפרעה. הגילוי יאפשר פיתוח תרופות חדשות לטיפול בתופעות של הספקטרום האוטיסטי.
כיום, מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. בארה"ב, 1 מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כך לפי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות, מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר בארצות הברית.
בהודעת האוניברסיטה הוסבר כי במחקר החדש, שנערך בהובלת דוקטור הייתם עמל וקבוצת המחקר שלו מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה, נמצא כי קיים קשר מובהק בין רמות של תחמוצת החנקן nina (NO) לבין אוטיזם. המחקר, שפורסם היום בכתב העת היוקרתי Advanced Science, הוכיח שעם העלייה בתחמוצת החנקן במוח, עולים גם האינדיקטורים לאוטיזם. ולהפך, במקרים בהם, באופן יזום ומבוקר, הורדו רמות התחמוצת במוחם של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בבני אדם, האינדיקטורים וההתנהגות האוטיסטית ירדו בהתאמה.
תוצאות המחקר מבוססות על בדיקות בקרב חיות מעבדה ובמודלים אוטיסטיים שונים, שמשתייכים לתפקוד נמוך. בקרב אלו, נבדקו פרמטרים שונים, בהם בעיות בתקשורת חברתית, חזרתיות ורפטטיביות התנהגותית, אי התעניינות באובייקטים חדשים וחרדתיות. בנוסף, נבחנו תאי גזע אנושיים ודוגמאות דם קליניות של ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך.
דוקטור עמל, ביחד עם אנשי מעבדתו דוקטור מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי מצאו כי כאשר הם פעלו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח, כך ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה. "מחקרנו הראה בצורה יוצאת דופן כי עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במוח במודלים אוטיסטים במעבדה, גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים. חיות המעבדה שבדקנו נהיו 'חברתיים' יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותם והם התעניינו באובייקטים חדשים, ראינו DA שהם פחות חרדתיים. בנוסף, העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נויורונאלים", הסביר דוקטור עמל.
דוקטור עמל סיכם: "זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. התגלית יכולה להשליך על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת. סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה".
