בזמן שהמשרד לביטחון לאומי מקדם הקלות נוספות במתן רישיונות נשק, נתונים שהתקבלו ב"קואליציית האקדח על השולחן" מראים כי 566 בעלי רישיונות נשק אותרו על ידי המשטרה ומשרד הבריאות כמסכנים את עצמם ואת סביבתם. הנתונים, שנחשפו הבוקר (שלישי) בכאן רשת ב, הגיעו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה קואליציית הארגונים למשרד לביטחון לאומי.
במשרד לביטחון לאומי טוענים שמשרד הרווחה לא מעביר נתונים לאגף כלי ירייה בנוגע לבעלי רישיון נשק שעלולים לסכן את עצמם או אחרים. עוד חושפים הנתונים, שנאספו בחודש יולי, שמספר כלי הנשק שהוחזקו בלי רישיון בתוקף ולא הופקדו את במשטרה עומד על 677, וכולל גם אנשים שנפטרו.
באשר לאירועי רשלנות, התאבדות וירי לא חוקי בנשק ארגוני – בשנת 2022 מספר האירועים עמד על 32. במספר מקרי ההתאבדות על ידי נשק ארגוני הייתה ירידה, מ-12 מקרים בשנת 2021 לארבעה בשנה שעברה. הנתונים מתייחסים למחזיקי נשק ארגוני ולא לנושאי נשק פרטיים. בישראל יש כ-150 אלף נושאי נשקי פרטיים, שעליהם האגף לכלי יריה לא מפקח. מספרי מחזיקי הנשק הפרטיים עלה בכ-3,000 בין השנים 2022-2021.
עוד עולה מהנתונים כי בין השנים 2022-2019 מספר הנשים שנורו למוות גדל פי שניים, כשליש מהן נרצחו בנשק ברישיון. "זה מפחיד כי לזה שיחזיק בנשק יכולה להסתובב הקופסא באותה השנייה, והוא יכול להשתמש בו נגדך", אומרת ענת זיו רושאני, שהייתה במעגל האלימות ועדיין מתמודדת עם פוסט טראומה. "תחשבו טוב טוב לפני שאתם נותנים עוד נשק, כל אישה או גבר שיחטוף את הכדור הבא בגלל שאתם אישרתם את זה, זה כאילו הדם על הידיים שלכם".
ביולי השנה היו בישראל כ-23 אלף רישיונות נשק למאבטחים. אחד המהלכים שמקדם המשרד לביטחון לאומי הוא לעגן בחוק את הצווים שמאפשרים למאבטחים לשאת נשק מחוץ לשעות העבודה. ב-2008, ברקע עלייה באירועי הירי בנשק ארגוני, נקבע כי מאבטחים לא יישאו נשק, אלא שבשנים האחרונות השרים חתמו על צווים שמתירים זאת.
מנכ"לית העמותה "רוח נשית", תמר שוורץ, הייתה חברה בוועדת רונן, שבדקה את נושא רישיונות כלי הירייה בישראל, והגישה את המלצותיה ב-2019. הוועדה מצאה כשלים בנהלים למתן רישיונות נשק עד כדי סיכון הציבור. "אני מבינה שיש אנשים שצריכים אקדח לצורך תפקודם המקצועי, ואני מבינה את האינטרס הציבורי שלפעמים אזרחים שמחזיקים אקדח יכולים לסכל גם פיגועי טרור, אבל צריך להבין את ההשלכה: הרחבה של החזקת כלי נשק בבית, ובמיוחד נתינת נשק לאנשים שהם נפגעי נפש ואלימים", היא אומרת. "כיום האגף לכלי יריה לא מקבל מידע מספיק מלא, וברגע שאנחנו נותנים נשק לאדם שהמצב הנפשי שלו לא טוב או שהוא אלים, אנחנו מגדילים את הסיכון".
עוד בנושא
מהלך נוסף שמופיע בתזכיר חוק ממשלתי הוא לאפשר מתן נשק גם למי שאינם עובדים של גופים במשרד ראש הממשלה. עורך הדין דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח מתריע על הסכנה: "למעשה מה שמוצע זה שמועסקים חיצוניים למשרד – שהם אזרחים ולא עובדי מדינה, ושלא כפופים ישירות לשרשרת הבקרה של המשרד – יחזיקו בנשק על סמך דעתו הבלעדית של אותו משרד. מדובר בהרחבה של נושאי הנשק באופן בלתי מבוקר, וללא פיקוח ובקרה של האגף לכלי יריה".
צעד נוסף שמוביל המשרד לביטחון לאומי הוא התקנת תקנות לרישוי כלי יריה, שבמסגרתן יינתנו הקלות נוספות לרישיון נשק פרטי – מתן נשק לכל מי שברשותו תעודת לוחם ולא רק לבעלי רובאי 07, כמו כן מתן רישיון למתנדבי מד"א. המהלכים הללו צפויים להיות מקודמים כבר בשבועות הקרובים, בעוד אירועי הירי והרצח מתגברים, גם תוך שימוש בנשק גנוב.
