המלחמה בעזה מציבה לא רק אתגרים צבאיים ומדיניים, אלא גם, ואולי לא פחות - אתגרים בתחום בריאות הנפש. בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות הוצגו היום (רביעי) נתונים מדאיגים על ההשלכות שכבר רואים בשטח - ועל אלה שעוד צפויות.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
נתחיל עם הניסיונות לנבא את מספר האנשים שיפתחו תסמונות נפשיות - ויזדקקו למערך בריאות הנפש - וצריך לומר שזה מספר שקשה מאוד לחזות, כי המעגלים של הנפגעים פה הם מאוד נרחבים: ההערכה, לפי קבוצת מחקר של בית החולים שלוותה יחד עם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קולומביה - היא שכ-600 אלף איש בישראל עלולים לפתח תסמונת נפשית.
לפי דוח מקינזי ההערכה היא כי בין 22 אלף ל-390 אלף איש. הטווח הוא גדול, אבל מה שבטוח, מדובר במגה אירוע שמערכת בריאות הנפש תידרש וכבר נדרשת אליו, והיא מגיעה אליו מורעבת וחסרה. כבר עכשיו רואים את הזינוק במצוקות הנפשיות של הישראלים.
נתונים של בתי החולים גהה ושלוותה, השוו בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2018 (לפני הקורונה), לבין אוקטובר-נובמבר 2023. רואים בין השאר עלייה של 52% בהפרעות חרדה, עלייה של 45% באבחנה של פוסט טראומה, 35% בהפרעת הסתגלות, וגם עלייה של כ-8% ברכישה של תרופות הרגעה ושינה.
עוד בנושא
ישנה כבר עכשיו עלייה של 25% בפניות לטיפול במרפאות בריאות הנפש, ונראה שאנחנו רק בהתחלה במובן הזה. לפי נתונים שהוצגו בכנס, אין הבדל מובהק בין יהודים לערבים מבחינת שיעור ההימצאות של תסמינים נפשיים כמו פוסט טראומה וחרדה.
עוד הוצגו נתונים מסקר שערכה עמותת גושן לבריאות ורווחת הילד בקהילה, סקר שנעשה בקרב הורים לילדים בני 12-2, והוא לא כולל ילדים שפונו מבתיהם. לפי הסקר הזה 83% מההורים דיווחו שהילדים סובלים מרמות גבוהות של מצוקה רגשית.
עמותת ער"ן, עזרה ראשונה נפשית, הציגה גם כן נתונים בכנס הזה. מתחילת המלחמה הגיעו לעמותה 82,500 פניות מצוקה - כאשר בער"ן מזהים בין השאר עלייה בשיעור הפניות של גברים, בהם חיילים ומילואימניקים. מ-31% בשגרה, ל-44% בחודש דצמבר. לפי נתוני ער"ן, אין עלייה בשיעור הפניות שהן בעלות תוכן אובדני.
נשאלת השאלה איך מתכוונים להתמודד פה עם כל זה? מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התייחס לתוכנית שגיבשו במשרד בנושא, תוכנית שעלותה מוערכת בכשני מיליארד שקלים. בין השאר, התוכנית שמה יעד להכפיל את מספר הפסיכיאטרים שמתחילים התמחות בכל שנה - מכ-70 ל-150.
התוכנית גם תמסד מקצוע חדש - "תומך נפש" - שישתלבו בו בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, ויהוו גורם נוסף שיכול לתת לפחות חלק מהמענים. בשירות הציבורי בישראל יש פסיכיאטר אחד לכל 11,700 תושבים, ופסיכולוג אחד לכל קצת יותר מאלף תושבים - נדרשת כאן קפיצת מדרגה משמעותית גם לפני המלחמה, ועל אחת כמה וכמה אחריה.
