שלום צ'רלי ביטון, ממקימי הפנתרים השחורים, הלך היום (שבת) לעולמו בגיל 76. ביטון, חבר הכנסת לשעבר מטעם חד"ש, היה פעיל חברתי ופעל למען זכויות בני עדות המזרח. ביטון, נשוי ואב לחמישה, התגורר במבשרת ציון. ביטון נולד בקזבלנקה, מרוקו, עלה עם משפחתו לישראל בגיל שנתיים וגדל בשכונת מוסררה שבירושלים.
למי קראתם לא נחמדים? פותחים את תיק הפנתרים השחורים
נמנה עם מייסדי תנועת המחאה הישראלית הפנתרים השחורים ב-1971. היה מזכיר התנועה בשנים 1973–1977. בבחירות לכנסת השמינית התמודד ברשימת "הפנתרים השחורים-דמוקרטים ישראלים" שלא עברה את אחוז החסימה. הוא נידון למאסר של שבעה חודשים בגין תקיפת שוטר ב-1974, במהלך המחאה, אך סירב לרצות את העונש בפועל וירד למחתרת. לבסוף החליט להסגיר את עצמו, ואז קם לובי פוליטי שלחץ לשחרורו, והוא אכן קיבל חנינה כחמישה שבועות לאחר תחילת ריצוי עונשו.
ב-1977 נבחר לכנסת התשיעית כסיעת הפנתרים השחורים במסגרת חד"ש. ושימש כחבר הכנסת מטעם חד"ש עד הכנסת ה-12 (1992). במהלך כהונתו בכנסת ה-12 התפצל מחד"ש ופעל כסיעת יחיד בשם "הפנתרים השחורים". ב-1992 התמודד בבחירות לכנסת ה-13 ברשימת "התקווה", עם לאה שקדיאל שלא עברה את אחוז החסימה.
ביטון, שכונה בפי ראש הממשלה, מנחם בגין, "סר צ'ארלס ביטון", נחשב לאחד מחברי הכנסת הצבעוניים והשונים ביותר מחברי הכנסת האחרים.
