איילת בויום, תושבת בארי, איבדה בטבח שבעה באוקטובר את בעלה גיל ואת בנה הבכור ענבר. היא שיתפה היום (שלישי) בריאיון בכאן רשת ב: "אם להיות כנה, אני עדיין לא מעכלת. אני מסתכלת על תמונות שלהם והם נראים כל כך חיים. אני מרגישה שעוד רגע הם ייכנסו ויחבקו אותי. כל בוקר אני מתעוררת לסיוט הזה שהם אינם. אומרים שהזמן מרפא אבל אני ממש לא מרגישה את זה - החוסר שלהם כל כך נוכח".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
האזינו לריאיון המלא לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום":
איילת נזכרה באותו הבוקר: "התעוררנו מהירי ונכנסנו לממ"ד. הזעיקו את גיל לכיתת הכוננות, ביקשנו ממנו להישאר בבית אבל הוא אמר שיש אירוע רציני ושהוא חייב לצאת. אפילו לא נפרדנו. ענבר היה אצל החברה שלו אחרי משמרת לילה כמאבטח בקצא"א. כשהוא לא ענה לי, התקשרתי לחברה שלו שאמרה שהוא אמר לה שאין מצב שהוא יושב שם, והחליט לקחת את הנשק שלו ולחזור הביתה. ענבר הוא כמו אבא שלו, שניהם תמיד הראשונים לתת עזרה בכל מצב".
"עדי בן ה-16 היה איתי בממ"ד והחזיק לאורך כל היום את הידית של הדלת. שני ילדים נוספים, עומר וענוג, היו בחדרי הצעירים בקיבוץ", סיפרה איילת. "בעשר בבוקר חדרו אלינו מחבלים הביתה. ביקשתי עזרה בוואטסאפ מכל מי שאפשר, אפילו בפייסבוק ביקשתי שיצילו אותנו. ניסיתי להתקשר לגיל ולענבר אבל הם לא ענו. חשבתי שגיל יודע משהו על ענבר, שהוא נפצע, אבל לא רוצה להגיד לי עד שיגיע הביתה".
המחבלים היו במשך שעות בבית משפחת בויום, וניסו לפתוח את הכספת, שבה היה האקדח של גיל. "במשך חצי שעה הם הלמו בכספת בפטיש ואז הביאו מסור - את כל זה אנחנו שומעים מהממ"ד. הם חילצו את הנשק בקריאות אללא וואכבר וירו על הממ"ד. בנס זה לא פגע בידית". היא סיפרה: "אחר כך הם התיישבו לאכול וניגנו בגיטרה של עדי".
רק אחרי ארבעה ימים, קיבלו בני משפחת בויום את ההודעה על הירצחם של גיל וענבר. איילת הסבירה: "היה כאוס גדול ועד שאין זיהוי ודאי לא אומרים למשפחות. רק אחרי שהתחננתי שיגידו לי מה קורה, אמרו לי בקיבוץ שגיל וענבר נרצחו. רק שבוע אחרי קיבלנו הודעה רשמית".
לפי איילת, גיל נרצח בקרב ליד מרפאת השיניים בקיבוץ. בדיוק באותה השעה, ענבר נרצח בצומת שער הנגב. "הייתה שם כמות מאוד רצינית של מחבלים ותחמושת", היא אמרה. "לא היה הרבה סיכוי לאנשים שעברו שם בכביש. אני עד היום בודקת ומבקשת מצלמות כביש".
"יש לי שאלות מאוד נוקבות אבל כרגע אני לא עסוקה בזה", היא אמרה. "איפה היו כוחות הביטחון? שמענו את מחבלי חמאס מתאמנים הרבה קודם. שלחו הודעות בקבוצות של הקיבוץ שהם מתאמנים, וברור שהם מתאמנים עלינו - איפה הייתם?".
איילת סיפרה על גיל וענבר: "גיל היה האיש הכי טוב שהכרתי. איש של מעשים והכול בצניעות ובשקט. הוא היה אבא מדהים ובעל שאני מאחלת לכל אחת. גיל היה חבר אמיתי שלי, מעבר לזה שהוא היה בעלי והאבא של ילדיי. יכולנו לדבר בעיניים בלי יותר מידי מילים והוא פשוט הבין אותי. ענבר היה הבן הבכור שלנו, ילד קסם, אח טוב ותלמיד מהמם. בצבא היה בסיירת גולני, וכשיצא הביתה ממש דאג להיות עם האחים שלו".
