מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח מפורט על אודות התחסנות הישראלים בתקופת הקורונה והפעלת מערך הבדיקות של המדינה למגפה. לצד תשבוחות על התנהלות חיובית של המדינה ומשרד הבריאות, נרשמו גם ליקויים הקשורים במאבק נגד המגפה הקטלנית שלקחה את חייהם של רבים.
החורים בתקציב הביטחון, ועד כמה חמורה מצוקת הקבורה בארץ? | הפרקים הנוספים בדוח המבקר
ביקורת המבקר ביחס לחיסונים נגד הקורונה
התחסנות האוכלוסייה נגד הנגיף:
המבקר ציין כי בהתחלה ישראל הייתה בין המדינות המדינות הראשונות בעולם שחיסנו לקורונה וכי המדינה פעלה להעלאת שיעור המתחסנים, דבר שתרם להצלת חייהם של אלפי ישראלים. כך, בתחילת מבצע החיסונים שיעור המתחסנים בשתי מנות, היה גבוה בפער לעומת הממוצע העולמי. אולם, במרץ 2021 החלה התמתנות בקצב בחיסונים ואירעה רידה בהשוואה ליתר העולם המערבי.
ביקורת קשה על התמודדות עם פייק ניוז בנושא החיסונים:
אנגלמן קבע כי הן משרד הבריאות והן מטה ההסברה למאבק במגפה לא פעלו כדי להסביר לציבור כיצד להתמודד עם פייק ניוז בנושא הקורונה. המבקר פירט: לא בוצעו מסעות הסברה; לא הופצו קווים מנחים; לא גובשו אסטרטגיה ותוכנית פעולה להתמודדות וטיפול במידע כוזב; ולא הופעל מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בפייק ניוז. כחלק מכך, נרשם בדוח כי הורים רבים נחשפו לטענות באשר לנזק של החיסונים, דבר אשר הוביל לירידה ניכרת בשיעור ההתחסנות.
ליקויים באיסוף מידע על תופעות הלוואי כתוצאה מהחיסונים:
ביחס למערכות הממחושבות של משרד הבריאות, נקבע כי לא נקלט מידע הנוגע ל-82% מהדיווחים על תופעות לוואי - בשל תקלות טכניות בתוכנה. בהתאם לזאת, משרד הבריאות גיבש תמונת מצב בנוגע לתופעות הלוואי אשר התבססה על דיווחים חלקיים. בנוסף, משרד הבריאות לא תיחקר באופן מספיק תופעות לוואי קשות - "התחקור לא היה שלם", אמר המבקר.
לפיכך, אנגלמן המליץ כי משרד הבריאות יסדיר מערכת חכמה לניהול מעקב ובקרה לדיווחים על תופעות לוואי בעת מגפה. עוד המליץ המבקר כי מטה ההסברה הלאומי יגבש אסטרטגיה ותורת לחימה להתמודדות עם הפצת פייק ניוז בעת חירום - כמו מגפה, תוך שיתופן עם משרד הבריאות.
ביקורת המבקר ביחס להפעלת מערך הבדיקות
לאחר בדיקת נושא הפעלת מערך בדיקות אנטיגן המוסדיות לאבחון המגפה, נמצא כי חרף הגידול בקצב התפשטות המגפה בין הגלים השונים, משרד הבריאות לא נערך בזמן להרחבת מספר הבדיקות היומי באמצעות תוספת ופריסה של תחנות אנטיגן. כלומר, בפועל הייתה פריסה לקויה של תחנות הבדיקות, דבר אשר הביא להיווצרותם של תורים ארוכים. עוד נכתב כי ההיערכות בנושא הייתה באיחור והחלה רק בתחילת שנת 2022.
מחסור בתחנות דיגום - בייחוד בפריפריה: בשיא ימי גל האומיקרון, ב-16 בינואר בשנת 2022, ברהט ובקרית אתא לא נפרסו תחנות דיגום כלל. זאת, לעומת יבנה ונס ציונה, שמכילות מספר נמוך יותר של תושבים ונפרסו בהן ארבע תחנות דיגום.
בנוסף, לפי בדיקה שנערכה ב-70% מתחנות בדיקות האנטיגן שנפרסו, לא הייתה הפרדה של התורים בין מי שסבלו מתסמינים לבין מי שהגיעו לבדיקה לאחר שנחשפו לחולה - "לא היה שילוט מתאים". משרד הבריאות אף לא ערך באופן שיטתי בקרות יזומות על תחנות הדיגום ולא ביצע מעקב אחר תיקון הליקויים. כמו ביחס לחיסונים, גם כאן קבע המבקר כי משרד הבריאות לא גיבש תוכנית פעולה מתאימה, שאותה ניתן להוציא לפועל בעת הצורך.
לפיכך, המבקר המליץ כי משרד הבריאות יכין מראש תוכנית מעבר מהיר משגרה לחירום בעת מגפה, בתוספת תרחישים אפשריים לגלי תחלואה. עוד הומלץ כי על משרד הבריאות לפעול באופן מתמיד להבטחת שקיפות של מידע, ונתונים אמינים ומדויקים לציבור.
תגובת משרד הבריאות ביחס לדוח
"משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה וילמד עוד את המסקנות, אולם הדוח אינו משקף את עבודת המשרד במגיפה או את המציאות איתה התמודדו מערכות הבריאות בעולם כולו ובישראל בפרט. למרות הנאמר בדוח, קיבלה מדינת ישראל שבחים ברחבי העולם על התמודדותה עם מגיפת הקורונה והמשרד גאה בפועלו ובצוותים המקצועיים והמסורים"
בנוגע לביקורת על תופעות הלוואי של החיסונים נמסר: "ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של החיסונים - בהן דלקת בשריר הלב, ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות".
עוד נמסר: "משהחלה המגפה יזם המשרד הקמת מערכת דיווחים ממוחשבת נוספת על מנת להקל על הדיווח, ובמקביל המשיך הניטור במערכת הרגילה תוך כדי מעקב ידני אחר הדיווחים. כלל הדיווחים שהתקבלו בממשק מקופות החולים נבדקו. מאחר והיו עשרות דיווחים שלא היו בהם פרטי מידע קריטיים או שלא היו קשורים כלל לחיסוני קורונה סוכם כי הדיווחים יהיו באופן שבו ידווחו ידנית וינותחו על ידי עובדי משרד הבריאות. בנוסף, כדי לשפר את הדיווח ישירות מאזרחים הקים המשרד במהלך המגיפה טופס מזוהה בו ניתן לדווח על תופעת לוואי לאחר חיסון קורונה וגייס צוות מקצועי נוסף לנתח בזמן אמת את הממצאים. גם אלו פורסמו בשקיפות מלאה לציבור".
תגובת מטה ההסברה הלאומי: "בזמן מגפת הקורונה הפעילו מערך ההסברה הלאומי ומשרד הבריאות צוות מיוחד לניטור והזמת פייק ניוז, אשר סיפק תגובות בזמן אמת למידע כוזב הקיים ברשת. בתחילה משרד הבריאות הפעיל חמ"ל זה, ובהמשך הוא עבר לאחריות משותפת של מערך ההסברה ומשרד הבריאות, תחת ניהולו של יועץ ההסברה למאבק בקורונה ששכר מערך ההסברה. כפי שדווח גם במענה למבקר המדינה ביום 29/6/2021".
"בנוסף, מטה ההסברה הלאומי החל זה מכבר בגיבוש תכנית הסברה לאומית להתמודדות עם פייק ניוז. במסגרת תכנית של מערך ההסברה הלאומי להקמת חמ"ל הסברה לאומי – כלולה הכוונה להקים גם חמ"ל לניטור והזמת חדשות כזב. חמ"ל זה יתייחס הן למידע כוזב בתחומים המדיניים-ביטחוניים, והן בתחומים האזרחיים כדוגמת מגפת הקורונה".
יישום מתווי החיסונים ומתווי בדיקות הקורונה במערכת החינוך
המבקר קבע כי משרד החינוך לא היה ערוך למשימות שהוטלו עליו נוכח התפרצות הקורונה. כחלק מכך, התוכנית הלאומית "נחשול בריא", להתפרצות מגפה לא הופעלה. לפיכך, המשימות שהוטלו על המשרד היו כאלה שלא נכללו באסדרה הקיימת וכללו פעולות שהמשרד לא הכיר, בהן הפעלת מתווי החיסונים והבדיקות. לפי המבקר - שכן המשרד לא היה ערוך ומוכן למשימות אלה.
בנוגע למתווי חיסון התלמידים בבתי הספר, קבע המבקר כי המתווים לא השיגו את יעדיהם. שכן, חוסנו בבתי הספר פחות ממאה אלף תלמידים סך הכול, אשר מהווים כ-4% מכלל התלמידים ו-9% מכלל התלמידים המחוסנים. כמו כן, 91% מהתלמידים שחוסנו - חוסנו בקהילה ולא במערכת החינוך. הדוח קבע בעקבות סקר שערך המבקר כי הסיבה העיקרית שהורים בחרו שלא לחסן את ילדיהם בבתי הספר בשל הסברה לא משכנעת.
בנוסף, גם לאחר כישלון המתווים - לא נבחנו קווים מנחים לשיתוף פעולה של משרד הבריאות ופיקוד העורף עם משרד החינוך, אשר יאפשרו בעתיד היערכות טובה יותר.
באשר למתווי בדיקות הקורונה לתלמידים, המבקר הציג נתונים לפיהם היקף הנכללים במתווים היה נמוך. כך למשל, רק 12% בתי הספר היסודיים השתתפו בתוכנית "מגן חינוך", ורק 13% מהכיתות השתתפו במתווה "כיתה ירוקה". חלוקת ערכות האנטיגן במסגרת המתווים שהופעלו במערכת החינוך, בוצעה באופן חלקי בלבד וגזלה זמן עבודה רב מהצוות החינוכי - שהופקד על אריזתן וחלוקתן. עם זאת, בשל מחסור בערכות בדיקה, נותרו תלמידים רבים ללא בדיקות, דבר אשר פגע ביעילות המתווים ובהשגת מטרותיהם.
בסקר שערך המבקר נמצא כי 70% ממנהלי בתי הספר סבורים שמשרד החינוך הפיץ את הנחיותיו ונהליו בעיתוי שלא איפשר היערכות מוקדמת לביצוע המטלות הנדרשות - הן מתווי החיסונים והן במתווי הבדיקות. עוד נמצא כי 56% מהמנהלים ו-53% מההורים טענו שההנחיות לא היו ברורות מספיק, מה שהקשה על ביצוען.
לפיכך, אנגלמן המליץ להסדיר ברמה הלאומית את תפקידיו של משרד החינוך בעת התפרצות מגפה, תוך גיבוש נהלים ותוכניות פעולה שיתורגלו. עוד הומלץ כי משרד הבריאות ומשרד החינוך יקבעו שיטה גמישה ויעילה להפעלת מתווי בדיקות וחיסונים בבתי הספר, וכן יפעלו לשיפור פעולות ההסברה.
