דוח המבקר

החורים בתקציב הביטחון, ועד כמה חמורה מצוקת הקבורה בארץ?

החורים בתקציב הביטחון, ועד כמה חמורה מצוקת הקבורה בארץ?
הליקויים באוצר ובביטחון שעולים מיליארדים לקופת המדינה, החומר הארכיוני האבוד מפרשת ילדי תימן, ההברחות המסוכנות מהרשות הפלסטינית, כישלון בקרת התקציבים בכדורגל - והנחיות אבטחת התעופה בישראל ש"לא שונו מאז שנות השבעים" | עיקרי הדוח
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
מגדל המטכ"ל, הקריה
צילום: משה שי, פלאש 90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדוח התקופתי, בו פרס את מסקנותיו בנוגע לכמה תחומים – בהם הליקויים בקביעת תקציב משרד הביטחון, המחסור בחלקות קבורה, פרשת ילדי תימן, הברחת סחורות מהרשות הפלסטינית, אבטחת התעופה לישראל וממנה, אבטחת אתר רשות מקרקעי ישראל ותפקוד הרשות לבקרת תקציבים בהתאחדות לכדורגל.

עוד מדוח המבקר: חיסון הקורונה - המדינה נכשלה בהתמודדות עם "פייק ניוז"

> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי

בלי תיעוד, בלי מעקב, בלי נתונים: החורים בקביעת תקציב הביטחון

אנגלמן חשף ליקויים בהליך שמקיימים משרד האוצר והביטחון בנוגע לקביעת תקציב הביטחון ומעקב אחריו. בדוח נחשף כי האוצר לא קבע הוראות מוגדרות לגיבוש ההצעה לתקציב, אינו מתעד את הדיונים עם משרד הביטחון, ולא מקיים מדי שנה איסוף נתונים משנים קודמות וניתוחם לצורך הפקת לקחים. "במצב זה נפגעת יכולתו של משרד האוצר להתוות דרך אחידה ושיטתית לתהליך גיבוש ההצעה ולבצע בקרה עליו".

על פי הדוח, משרדי האוצר והביטחון מתכננים באופן לא מיטבי את תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון - שהוא הסכום המרבי שעליו יכול המשרד להתחייב בשנה נתונה, אשר מאפשר לו לבצע התקשרויות רב-שנתיות בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.

"תכנון לא מיטבי של התקציב" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בין השנים 2017-202 ניתנו תוספות לתקציב ההרשאה להתחייב שלא מומשו כלל, בסכומים הנעים בין 58 מיליון ל-2.2 מיליארד שקלים. משנת 2017 ועד אמצע שנת 2022 בוצעו 444 שינויים בתקציב ההרשאה להתחייב, בסכום מצטבר של 68.5 מיליארד ש"ח. אולם למשרד האוצר ולוועדה בכנסת לא מוצגת תמונת מצב מלאה שתאפשר להם לבקר באופן אפקטיבי את השינויים שמתבצעים.

מהמטה לביטחון לאומי נמסר בעניין תקציב הביטחון: "מתקיים שיח עם משרד הביטחון לשיפור ומיסוד המידע והצגתו לקראת הדיונים בתקציב הביטחון". בנושא מיזמים ביטחוניים: "בשנה האחרונה בוצעה עבודת מטה בהובלת המל"ל עם הצוות הבין-משרדי הנדרש במסגרת החלטת הממשלה. עבודה זו קרובה לסיכום, תוצריה יוצגו בפני ועדת ההצטיידות ולאחר מכן תוגש הצעת תיקון להצעת המחליטים משנת 2021 באופן שיענה על הליקויים שצוינו בדוח המבקר".

פרשת ילדי תימן: "החומר הארכיוני אבד"

אנגלמן פרסם את מסקנותיו בנוגע לשימור החומר הארכיוני של הוועדה הממלכתית בעניין פרשת ילדי תימן. בדוח נחשף כי החומר הארכיוני של ועדת כהן-קדמי, שהוקמה בשנת 1995 לטובת חקירת הפרשה, נעלם מהמחשב בו אוחסן "מסיבות שאינן ברורות". בנוסף החומרים, שנשמרו במחשב לפני 22 שנים, חולקו לעובדי ארכיון וטרם הוחזרו.

מבדיקת המבקר עלה כי המחשב הושאל לאחד מעובדי הארכיון מבלי שמולאו בו פרטים בטופס, וכי הוא לא הוחזר מעולם. עד שעמותת אח"י לא ביקשה את המחשב בארכיון לא שמו לב לכך שנעלם.

 

מארכיון המדינה נמסר בתגובה: "ככלל, ארכיון המדינה אינו מקבל להפקדה מחשבים פיזיים ממוסדות המדינה, אלא את המידע שנמצא בתוכם. האירוע הנדון מתייחס למקרה יחידי שקרה לפני יותר מ-20 שנים. אך יש להדגיש, ממידע שהועבר לארכיון המדינה - כל החומר שנכתב במחשב ועדת החקירה הודפס והופקד בארכיון, והחומר הניירי שמור בארכיון ואף מונגש לציבור".

"בתקופת השאלת המחשב האבוד נוהלו ההשאלות בעזרת טפסים ידניים. כיום, הארכיון מקיים מעקב אחר השאלה והחזרת החומרים הארכיונים באופן דיגיטלי. וכן, מאז האירוע גיבש הארכיון נהלים חדשים לשם מניעת הישנות המקרה".

51 אלף נפטרים בשנה: "מחסור חמור בשטחי קבורה בישראל"

דוח המבקר על מערך הקבורה קובע כי ישראל עדיין אינה ערוכה לטפל בצורכי הקבורה המתרבים, ומדגיש כי השינוי הצפוי ביחס להחלטות הממשלה הקודמות והמעבר לקבורת שדה עלול להביא למחסור חמור בשטחי קבורה. המבקר מותח ביקורת כי אין תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות.

בני משפחה המעוניינים לקבור את הנפטר בחלקת קבר המוגדרת על-ידי הביטוח הלאומי כ"חלקה חריגה" יצטרכו לשלם בעצמם עבור חלקת הקבורה. חלקה חריגה היא כזאת שהוקצתה במיוחד לחברות הקבורה, על פי הסכם בינה לבין הביטוח הלאומי, ושעבורן הן רשאיות לגבות תשלום מהאזרחים.

לפני נתוני המבקר, מספר הנפטרים בשנה בישראל עומד על 51 אלף. הצפוי של הנפטרים עד סוף המאה עומד על 8.5 מיליון בני אדם. אנגלמן ציין כי ההכנסות של עשרת גופי הקבורה הגדולים ממכירת חלקות הגיעו ל-290 מיליון שקלים בשנת 2021. כמו כן, משרד הפנים לא הסדיר קבורת לא יהודים בדין.

הברחה חקלאית מהרשות הפלסטינית: "חשש מפגיעה בבריאות הציבור"

ליקויים חמורים ביחידת הפיצו"ח (הפיקוח על הצומח והחי) במשרד החקלאות מאפשרים העברת סחורות בין ישראל לרשות הפלסטינית ללא ביקורת. על פי הדוח, תשתיות פיזיות לא מתאימות במעברי הסחורות, היעדר שיתוף מידע והיעדר סינכרון של מערכות המידע בגופים הפועלים במעברים, מקשים על התמודדות עם תופעות של הברחת תוצרת חקלאית או צער בעלי חיים.

2022 נמצאו בכ- 40% מהפירות והירקות המגיעים משטחי הרשות הפלסטינית לישראל חריגות של חומרי הדברה העלולים לפגוע בבריאות הציבור. כ-57% מהבשר שמגיע מחו"ל ומיועד לרשות נותר בישראל ויש חשש שעובר לכלכלה ושחיטה שחורה.

הדוח חשף כי נגד 38% מהעובדים והמנהלים ביחידה הוגשו תלונות משמעתיות בנציבות שירות המדינה. כשליש מהתלונות נמצאו מוצדקות והסתיימו בהרשעה או בענישה משמעותית, אך כל העובדים שסרחו עדיין מועסקים.

ביצים ללא פיקוח שהוברחו משטחי הרשות

עוד עלה כי בעקבות התנהלות לקויה נסגר מערך המודיעין של היחידה לשלוש שנים לטובת ביקורת, ופעל באופן חלקי בלבד. רק חמישית מהידיעות המודיעיניות שהתקבלו טופלו. כמו כן, נמצא כי לעובדים אין שליטה בשפה הערבית על אף שמוקדי ההברחות הם בקו התפר.

המבקר התריע על "חשש מפגיעה בבריאות הציבור" בעקבות התופעה הבלתי מבוקרת של הברחה משטחי הרשות הפלסטינית לישראל, הכוללת בין היתר עשרות מיליוני ביצים ותוצרת צמחית של עשרות אלפי טונות לשנה, וכן בשר שאין הערכה בדבר היקפו.

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות מבצע בחודשים האחרונים תהליך של ארגון מחדש ושינוי ארגוני ביחידת הפיצוח, משרד החקלאות מודה למבקר על בדיקתו המעמיקה, זו תסייע במסגרת התהליך שמבצע המשרד. היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח) במשרד החקלאות אמונה על אכיפת חוקים וביצוע חקירות לגילוי עבירות ומניעתן ופועלת במקצועיות למען שמירה על בריאות הציבור, החי והצומח. מאז כניסתו לתפקיד של מנהל חדש ליחידה לפני מספר חודשים, נעשתה עבודה מקצועית אודות היחידה ופעילותה באמצעות חברה חיצונית. בהתאם להמלצות חברת הייעוץ, הותווה יחד עם נציבות שירות המדינה הסדר פרישה לעובדים ותיקים. חלקם עתידים לפרוש כבר בחודש הבא. כמו גם, בשבועות הקרובים יאושר מבנה ארגוני חדש ליחידה. היחידה תחל בביצוע הסמכות והכשרות, וכן בתהליך בחינת ביצועים וקשירתם בשכר העובדים, למיצוי מיטבי של תפקידיהם ועוד. היחידה תחת הנהלתה החדשה החלה בפעילות מתוגברת כבר בשבועות האחרונים, לטובת שמירה על בריאות הציבור, והגיעה להישגים מרשימים. במסגרת זו, לקראת חג הפסח, מנעה את שיווקן של למעלה מרבע מיליון ביצים שעל פי החשד הוברחו מהשטחים, והיוו סכנה ממשית לצרכנים".

פרוטוקולי אבטחת התעופה בישראל "לא שונו משנות השבעים"

בביקורת נבחנו היבטים באבטחת התעופה הבין-לאומית היוצאת מנתב"ג, באבטחת התעופה הישראלית בחו"ל, ובאבטחת מטוסים אזרחיים זרים ופרטיים הנכנסים למרחב האווירי של ישראל. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק את עיקרי פעולות הביקורת.

במסקנותיו המליץ אנגלמן לראש הממשלה, לשרת התחבורה ולשר האוצר להידרש לנושא ולגבש מדיניות כוללת בתחום אבטחת התעופה. כמו כן, הוא קרא לעבודת מטה בשיתוף כלל גופי הביטחון והמשרדים הרלוונטיים שבה ייבן נושא אבטחת התעופה האזרחית הבין-לאומית על כלל היבטיה.

סכנה לפרצת אבטחה ברשות מקרקעי ישראל

הדוח נחשף כי רק 12% מתקציב להוצאות המחשוב ברשות מקרקעי ישראל בשנת 2022 הוקדש לאבטחת סייבר. ברשות קיימים מיליוני תיקים סרוקים הנוגעים לזכויות על מקרקעין, ומאות אלפי כניסות נעשות לאתר מדי חודש. "לפיכך קיימת חשיבות מיוחדת להגנת הסייבר ועל הרשות לפעול לתיקון הליקויים", כתב המבקר.

עוד עולה כי מאז התכנסה ועדת היגוי סייבר ברשות למקרקעי ישראל לראשונה בשנת 2017 - היא לא פעלה לאישור, מיפוי וסיווג של נכסי המידע של הרשות. נוסף על כך, אף שבוצעו סקרי סיכונים רבים, לא התקיימו דיונים בוועדת היגוי סייבר לגבי התוכניות להפחתת הסיכונים שעלו בהם ואופן ההתמודדות עימם, ובכלל זה תכולות, לוחות זמנים לביצוע, אחריות ומשאבים נדרשים.

בקרת התקציבים בהתאחדות לכדורגל "לא מבצעת את מלאכתה כראוי"

משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בחנו את מה שהם כינו בדוח "המציאות הכלכלית הבעייתית שקיימת בכדורגל הישראלי". על פי הדוח, הרשות לבקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל, שאמורה לאכוף רגולציה כלכלית ולמנוע מקרים של חובות גדולים וקריסות כלכליות של קבוצות - "פשוט אינה מבצע את מלאכתה בצורה טובה מספיק".

"בביקורת הנוכחית עלה כי בהסתכלות על כ-24 שנים שחלפו מעונת המשחקים 1999/2000 עד עונה 22/23, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) גדל מ-237 מיליון שקלים ל-281 מיליון - גידול של כ-18.5%", נכתב בדוח.

19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי שמסתכם בכ-326 מיליון שקלים. המבקר מצא כי "7 מתוך 14 קבוצות מליגת העל סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון שקלים; ו-10 קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את העונה בהפסד כספי, לעומת 4 קבוצות בעונה 19/20".

לטענת המבקר, מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה, שכן הרשות הוקמה על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. "בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה".

לסיכום כתב אנגלמן: "ממליץ להתאחדות לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות לשפר את איתנותן הפיננסית, ולשקול ברוח כללי אופ"א להתנות את ההשתתפות של הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהונן העצמי או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש, כגון יחס שוטף".

הפופולריים