היועמ"שית התייחסה לתפקידה בנוגע למלחמה ואמרה כי "מאז פרוץ המלחמה אנשי היייעוץ עושים לילות כימים להתמודד עם המשמעויות של המצב. גיבשנו עשרות הסדרים לשיקום יישובי חבל התקומה. אנחנו מעמידים תשתית משפטית המאפשרת לדרג המדיני וכוחות הבטחון לנהל את המלחמה בהתאם לדין הישראלי והבין-לאומי, מלחמתנו בטרור הוא מוצדקת מוסרית ומשפטית".
"למדינה חפצת חיים אין ברירה אלא להתאים פעילות צבאית לשדה הלחימה", המשיכה היועמ"שית. "כל בר דעת המישיר מבט מפוכח למציאות, יודע שהאתגרים של לחימה בחמאס הם חסרי תקדים. החמאס לא רק מפר ברגל גסה כללי מלחמה בין לאומיים, אלא גם מנצל את מחיובות ישראל לכללים האלה. צה"ל מחויב להלחם לפי דין. זאת תפיסה ערכית ומושרשת במערכת הדינים שלנו. מלחמתה של מדינת ישראל היא לעולם נגד חמאס וארגוני הטרור ברצועה ולא אזרחיה. הצבא פועל לפי עקרון טוהר הנשק. זאת לא חולשה אלא עוצמה".
בהמשך, התייחסה היועמ"שית לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבין לאומי לצד וטענה כי התביעה היא "מופרכת ומעוותת לחלוטין", לדבריה של היועמ"שית בהרב-מיארה "חמאס הוא ארגון ג'נוסיידי, שמבצע ברגעים אלה ממש פשעי מלחמה נתעבים. התייצבנו בביהד הבינ"ל לצדק מתוך צדקתה של מדינה המקפידה לפעול לפי החוק הבינל גם בשעות הקשות וגם מול אויב. כידוע עמדת מדינת ישראל היא כי החקירה שמנהל בית הדין הפלילי הבינ"ל משוללת סמכות. החלטת התובע בבית הדין הבינ"ל הפלילי לבקש הוצאת צווי מעצר נגד רהמ ושר הבטחון מחוסרת בסיס. ההשוואה בין הדרג המדיני לבין בכירי חמאס היא ליקוי מאורות מוסרי. ההשוואה בין הדרג המדיני לבין בכירי חמאס היא ליקוי מאורות מוסרי".
בהמשך, בהרב מיארה התייחסה גם לחוק הגיוס ואמרה: "באופן טבעי הקשב של מערכות המדינה מוסט לצרכי המלחמה, לכן בתקופה הזאת עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקדינו כשומרי סף להקפיד ממקרים של ניצול מצב החירום לרעה. ואתמקד בדוגמה אחת: נושא הגיוס והשוויון בנטל. אני ואנשיי עמדנו לרשות הממשלה לצורך קידום כל מתווה חקיקה. אבל בעקבות המלחמה הצרכים השתנו. על כן הבהרתי שלא ניתן לקדם חקיקה ממשלתית בנושא במנותק מעמדת מערכת הבטחון והצבא. יחיעוץ משפטי מקצועי לא יכול להגן על פעולה שבצד אחד הממשלה מגבירה את הנטל ומצד שני מקדמת חקיקה שמתעלמת נתונים וצרכים עדכניים. ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע, לבטל את יכולת הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הככוח השלטוני ולשמור על שלטון החוק".
לקראת הסיום, בהרב מיארה התייחסה למתח בין מפכ"ל המשטרה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות ואי הפוליטיות של משטרת ישראל. זאת אמורה להיות נקודת מוצא מוסכמת שהמשטרה אמורה לפעול בצורה לא פוליטית, לכל תיקון חקיקה. כך גם העדר התערבות של הדרג הפוליטי. ולמרות זאת כאשר תוקנה פקודת המשטרה בסוף 2022, הצעתנו לכלול סעיף מפורש על חובת הממלכתיות של המשטרה - נדחתה. העובדה שבמדינת ישראל הוחלט לדחות הצעה לכלול בחוק הוראה הקובעת את הבסיס הא-פוליטי של המשטרה מעוררת דאגה נורת אזהרה מהבהבת".
