קלרה מרמן, שנחטפה מביתה ב-7 באוקטובר מקיבוץ ניר יצחק ושוחררה בעסקת החטופים בנובמבר, שוחחה הבוקר (ראשון) עם קרן נויבך בתוכנית "סדר יום", במלאת שנה למלחמה ששינתה את חיינו, וחייה. היא סיפרה על הימים הקשים מאז שחרורה, כשאחיה ובן זוגה נותרו מאחור ועד ששוחררו, וגם על התקופה הנוכחית, שמבחינתה המאבק לשחרור יתר החטופים לא תם.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
מבחינת קלרה, הימים הקשים באמת הגיעו דווקא אחרי ששוחררה יחד עם אחותה ואחייניתה, בידיעה שבן זוגה לואיס הר ואחיה פרננדו מרמן - נותרו בעזה. "המצב שבו משפחה מחכה ליקריה זה הגיהנום הכי גדול, אפילו השבי לא שווה את זה".
קלרה נחטפה יחד עם עוד ארבעה מבני משפחתה; אחותה, גבריאלה ליימברג ובתה מיה יחד עם הכלבה בלה, אחיה פרננדו ובן זוגה, לואיס הר. "הדבר הכי גרוע היה חוסר בחופש, חוסר האפשרות לבחור מה עושים, דקה אחרי דקה. היינו ביחד, שזה המון תמיכה. נתנו לעצמינו זמן גם לכל להסתגר בעצמו ולבנות לעצמינו חיים דמיוניים בנפרד מהמציאות הקשה. היו גם רגעים שהתכנסנו בשקט, סיפרנו חוויות".
הריאיון עם קלרה מרמן לכאן רשת ב | האזינו
כשנשאלה איך החמישה העבירו את זמנם יחד, סיפרה: "היינו משחקים, אני כגננת הייתי מעסיקה אותם. היינו משחקים משחק כמו שבע בום, עם בום שהיה באמת מבחוץ, וגם ארץ עיר בעל פה, כי לא היו לנו אמצעי כתיבה. אלו היו הרגעים המיוחדים, כדי שלא ניפול למחשבות קשות".
קלרה שיתפה ברגעים בהם התבשרו בנות המשפחה על חילוצם של לואיס ופרננדו: "זה היה באמצע הלילה, קצינת הקשר התקשרה ואמרה לי שהם בידיים של צה"ל ואני מאוד דאגתי מחילוץ, שלא לסכן לא את החיים של פרננדו ולואיס וגם לא את חיי החיילים. המפגש היה משהו ממש ממש מרגש".
כשההתרגשות עדיין באוויר, קלרה הרגישה כבר בימים שאחרי - שהלב לא שלם. "אחרי יומיים הרגשתי שבכל זאת אני לא שלמה עם כל מי שנשאר מאחור. חמשתנו עד היום ממשיכים להרגיש ששום דבר עוד לא שלם ולא חוזרים לחיים, עד שכולם לא יחזרו ואני לא רואה את הסוף".
מרמן חתמה את הריאיון בכך שצריך להמשיך ולהיאבק על השבתם של כלל החטופים שנשארו בעזה ושיש לחבק את משפחות החטופים. "אין אפשרות לחזור להיות עם יהודי ללא הדבר הכי חשוב, שזה לדאוג לכל אחד איפה שלא יהיה. אני מרגישה אחריות, אני מרגישה חלק מהעם שלא מצליח להחזיר אותם".
