אירוע זיכרון ממלכתי לציון 7 באוקטובר נערך הלילה (שלישי) בקונסוליה הישראלית בניו יורק. 600 הנוכחים שמעו את עדותה של שורדת השבי מייה שם. על התקופה בשבי חמאס סיפרה שם בת ה-22: "אחרי 50 ימים, חלשה ופצועה הובלתי למנהרות. שעתיים של הליכה, מחבל חמוש מקדימה, מחבל חמוש מאחור. 60 מטר מתחת לאדמה. הוכנסתי לכלוב, אין אור, אין אוויר. בכלוב בגובה מטר וחצי אני פוגשת חמש בנות צעירות, כל אחת וסיפור החטיפה האכזרי שלה".
שם הוסיפה גם על התקופה שלאחר שחרורה מהשבי: "עברה שנה, אני כאן בגופי, אבל התמימות שלי נשארה בשדות הדם והלב שלי נשאר חטוף בעזה עם חמש נשים צעירות שעדיין מוחזקות שם מעונות ומנוצלות, בלי אוויר, במרתפי הגיהינום. אני עומדת היום מולכם, אני כבר לא ילדה, אני אישה חזקה שלא תנוח עד שכולם יחזרו".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
> רשימת הנופלים והנופלות מתחילת המלחמה
איילת, אימו של יונתן סמרנו החטוף שגופתו עדיין מוחזקת בעזה, שהשתתפה גם היא באירוע, אמרה: "עובד סוציאלי מאונר"א חטף את בני. הוא, שהיה עובד בארגון שמטרתו לעשות טוב, להקל על תנאים אנושיים, העובד הסוציאלי הזה - חטף את בני. עובד האו"ם הזה חטף את בני, לאחר שנורה על ידי מחבלים".
סמרנו הוסיפה: "אנחנו מציינים שנה ליום הקשה והמקולל ביותר מאז קום המדינה היהודית. רק עכשיו חגגנו את ראש השנה היהודי, רק עכשיו עברנו את יום כיפור - יום הכפרה, הסליחה, התפילה למחילה וגעגועים לגאולה".
האב השכול אבי הרוש סיפר באירוע על בנו המנוח ריף הרוש: "בננו, ריף, נהרג ביום שבת, 6 באפריל 2024, באחת מהתקריות הקשות ביותר עם מחבלי חמאס בח'אן יונס, עזה. ריף נהרג מכדור בודד שחדר קרוב מאוד ללבו. נאמר לנו שהוא לא סבל".
לדברי אבי הרוש: "שעתיים לאחר שהצבא הודיע לנו שהוא נהרג, התחלתי לקרוא את הפתקים של ריף. באחד מהם ריף כתב: למה אני מסכן את חיי? אנשים עשו זאת לפני, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. זה בשביל אותה אישה זקנה שמודה לי ובוכה תוך כדי שהיא אומרת ‘תודה’, אני מוכן להקריב את חיי, וזה עבור המשפחה שלי כדי שהם ירגישו בטוחים ומוגנים, וכדי שידעו שיש צבא חזק מאחוריהם שמגן עליהם כל עוד אנחנו עומדים”.
עוד בנושא
