דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) מצא כי הממשלה הנוכחית זנחה את התוכנית שגיבשה הממשלה הקודמת בתחום הבינה המלאכותית, ובהתאם מקומה של ישראל בדירוג העולמי בתחום הידרדר.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
תשומת הלב הטכנולוגית בעולם ממוקדת בבינה המלאכותית כבר כמה שנים. חברות ענק לצד מעצמות על משקיעות סכומי עתק לקידום התחום וכדי להגיע ראשונות לאחיזה מיטבית בו. אלא שנראה שבישראל יש מי שנותן לנושא לחמוק.
מבקר המדינה בדק ומצא שאף שהממשלה הקודמת קידמה את הנושא ואף גיבשה תכנית לאומית לבינה מלאכותית בשיתוף המל"ל, הממשלה הנוכחית לא רק שלא קידמה את העיסוק בתחום, היא אף צמצמה את הפעילות לנושאים ספציפיים ולא הובילה לקידום התחום ברמה הלאומית.
מבקר המדינה מצא כי לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלאכותית. כבר בשנת 2018 קיבל ראש הממשלה נתניהו החלטה לקדם את תחום הבינה המלאכותית ולהגישה כתוכנית לאישור הממשלה. אלא ש-6 שנים מאוחר יותר עדיין לא אושרה בממשלה תוכנית לאומית כוללת לקידום התחום, למעט שתי פעימות מתוך תוכנית תל"ם (פורום תשתיות לאומיות למחקר). "נמצא כי התוכנית הלאומית שהשיקה שרת החדשנות דאז ביולי 2022 נותרה 'אות מתה'", קבע המבקר.
בביקורת עלה כי בשנים 2019 - 2024 ירד מקומה של ישראל בדירוג העולמי בפעילותה והשקעתה בתחום הבינה המלאכותית - במדד Tortoise ירידה מהמקום ה-5 מתוך 62 מדינות למקום ה-9 מתוך 83 מדינות, במדד Oxford ירידה ממקום 20 ל-30 מתוך 193 מדינות ובמדד החדשנות נרשמה ירידה מהמקום ה-10 למקום ה-15 מתוך 133 מדינות.
ברקע פרסום דוח המבקר, סקירה חדשה של ארגון סטארטאפ ניישן סנטרל (SNC) מלמדת שלצד ההתפתחות האיטית והחסרה בגישה הממשלתית לבינה מלאכותית, הסטארטאפים הישראלים דווקא מתקדמים באופן יפה.
לפי הסקירה, שמתבססת על נתונים מפלטפורמת ה-Finder, פלטפורמת המידע העסקי של Startup Nation Central, יחד עם השוואות גלובליות מ- Pitchbook, סטארטאפים בתחום ה-AI בישראל, מובילים את האקוסיסטם הטכנולוגי עם צמיחה יוצאת דופן, הבולטת בעלייה של 173% בחברות פעילות מאז 2014, הרבה יותר מהצמיחה של סטראטאפים שאינם מתחום ה-AI. זינוק זה מונע על ידי סבבי גיוס חזקים בשלבים מוקדמים, כאשר חברות מתחום ה-AI מציגות ביצועים טובים יותר בלפחות 10% בגיוס הון התחלתי, מה שמעיד על אמון המשקיעים. למרות שחברות ה-AI מהוות רק 30% מהאקוסיסטם, הן תופסות 47% מסך ההשקעות ו-40% מסבבי הגיוס, תוך שימת דגש על תפקידן הקריטי בחדשנות. מאז 2018 חלקה של ישראל בהשקעות ב-AI עלה בעקביות על אלה של ארה"ב ואירופה, לעיתים פי שלוש או ארבע. למרות העלייה האחרונה בהשקעות בבינה מלאכותית בארה"ב עקב עסקאות בולטות, ישראל שומרת על מעמד תחרותי ייחודי בזירת ה-AI העולמית.
תגובת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "המשרד הציב את טכנולוגיית הבינה המלאכותית בראש סדר העדיפויות הארגוני והתקציבי. עם כניסתה של השרה גמליאל לתפקידה, המשרד האיץ והרחיב את תנופת העשייה בתחום, וקידם עם שותפיו תוכנית אסטרטגית, לאומית, ארוכת טווח לבינה מלאכותית שתובא בחודשים הקרובים לאישור הממשלה".
תגובת פורום תל"ם לדו"ח מבקר המדינה בנושא בינה מלאכותית: "מרבית מהמסקנות המוצגות בדו"ח המבקר אינן משקפות את תמונת המצב האמיתית - על אף שהוצגו בפני צוות מבקר המדינה כלל הפעולות והמהלכים שנעשו בשנים האחרונות, לא ניכר כי העובדות קיבלו ביטוי במסקנותיו. ישראל מדורגת בעקביות בעשירייה הראשונה במדדים בינלאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית, והמצב שלנו בהשוואה למדינות העולם נחשב למצוין".
ביטוח לאומי
כבר כמעט 15 שנה המוסד לביטוח לאומי מנסה לשדרג את מערכות המחשוב שלו. אלא ש-50 אחוז ממערכות הליבה של המוסד (19 מתוך 38) לא נכללו בפרויקט ומימוש השדרוג שלהן הוקפא. לדוגמה, המבקר מצא כי המערכת המטפלת בגמלאות זקנה ושאירים היא בת 51 שנה. המוסד מפעיל מערכות נוספות שהן בנות עשרות שנים. רק 10 מערכות ליבה שפיתוחן תוכנן במקור להסתיים בשנת 2020 מומשו עד למועד הביקורת.
המוסד לביטוח לאומי, הגוף שמחזיק כנראה במאגר הגדול ביותר בישראל על אזרחי המדינה, נתון תחת מתקפות סייבר תכופות. נכון לפברואר 2024, מתבצעים בכל יום עשרות אלפי ניסיונות לתקיפת סייבר נגד המוסד. אירוע סייבר במוסד זה יכול להביא לפגיעה ביכולת לשלם קצבאות.
אלא שמבקר המדינה מצא שעשר שנים לא עודכנה מדיניות הגנת הסייבר של הביטוח הלאומי. 50% מהנהלים שנדרשים להיכלל בנוהל אבטחת מידע של כל ארגון, אינם קיימים בביטוח הלאומי. בביקורת נמצאו פערים בגילוי אירועי סייבר ובטיפול בהם; ליקויים ברמת האבטחה הלוגית; תוכנית המשכיות עסקית שאינה עדכנית; ויכולת התאוששות נמוכה במקרה של אסון.
תגובת הביטוח הלאומי: "דוח המבקר הגיע בעיצומו של שינויים תהליכים ועבודת מטה מעמיקה עם הגיעו של סמנכ"ל מחשוב חדש לביטוח הלאומי. למרות שהשינויים היו בעיצומם ולמרות שהדבר נאמר למבקר והוצגה לו תוכנית העבודה הביקורת התקיימה וזו כנראה גם הסיבה שעיקר הביקורת מתרכזת רק בהיבטים מינהלתיים בלבד, שגם עליהם אנו שמים דגש".
מערך הדיגיטל
מערך הדיגיטל הלאומי הוא שאחראי לניהול הסיכונים בתחום התקשוב בממשלה. אלא שהמערך לא אייש במשך כשנתיים וחצי את התפקיד החשוב של מנהל סיכוני תקשוב ראשי, על פי דוח המבקר. כתוצאה מכך נפגעה יכולתו של המערך לקדם משימות שתכליתן להוביל ולהנחות את אגפי הטכנולוגיות במשרדי הממשלה בנושא ניהול סיכוני תקשוב.
המבקר קבע כי אי המינוי פגע גם ביכולת לגבש תמונת מצב ממשלתית של סיכוני התקשוב, בהטמעת המתודולוגיה לניהול סיכוני תקשוב במשרדי הממשלה ובקידום פעילות רוחבית להפחתת הסיכונים.
