ישבו איתי עיתונאיות, חברות שלי ודיברנו על זה - אנחנו, העיתונאיות התמודדנו עם הטרדות מיניות בלתי נסבלות. גם היום, העיתונאיות הצעירות יותר אומרות לי שהן נתקלו בזה.
"אנחנו, גם העיתונאיות, התמודדנו עם הטרדות מיניות בלתי נסבלות. זה גם היום, (אצל העיתונאיות) הצעירות. כשאני שואלת (עיתונאית): את נתקלת? היא אומרת לי 'כן, לא נעים לי כי הוא מקור שלי ואני לא רוצה לאבד אותו. אני ממשיכה להיות נחמדה אליו גם כשאני יודעת שמה שהוא רוצה זה מין'"@ela1949 pic.twitter.com/BFOz4xzG3c
— כאן חדשות (@kann_news) January 3, 2025
הן אומרות "לא נעים לי, הוא מקור (חדשותי) שלי אז אני לא רוצה לאבד אותו, אז אני ממשיכה להיות נחמדה אליו גם כשאני יודעת שמה שהוא רוצה ממני זה מין". אלה אירועים שחוזרים על עצמם, הם עוד לא למדו.
יש איזשהו שינוי בחברה, אבל מה שנגע לי ללב בכל האירוע סביב אייל גולן והעדות של טאסיה, זאת העוצמה האדירה שלו אל מול המסגור שלהן "נערות במצוקה" - כשלו יש עדת מעריצים שפשוט שפכו את דמן.
יש קושי אדיר גם היום לנשים להתלונן, לעמוד מול החברה שלא מוכנה לקבל אותן. הקושי הוא גם אל מול עורכות דין, שהיום חלקן בכנסת, שיושבות להשפיל אותן. אלה נערות שאין להן גב חברתי מאוד חזק.
