מבקר המדינה פרסום היום (שלישי) דוחות ראשונים מאז 7 באוקטובר, על מערך בריאות הנפש ועל מתן המענה לנפגעי פעולות האיבה.
דוח המבקר על הטיפול בבריאות הנפש
המבקר מתח ביקורת חריפה בדוח המבקר על הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות הברזל. "כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז 7 באוקטובר. הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו".
עוד כתב בדוח: "לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת חולים. מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה. התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח - אבל כלל ליקויים טרם תוקנו במלואם".
90% לא פנו לקבל טיפול, בעיקר בגלל אורך התור
מסקר שערך מבקר המדינה בחודש אפריל 2024 בקרב מדגם של 1,010 בגירים, המייצג את האוכלוסייה בישראל, עולה כי שליש מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון ברמה בינונית או חמורה. כחמישית דיווחו על תסמיני חרדה.
90% מהמשתתפים בסקר לא פנו לקבלת טיפול, בהם גם רוב מי שנכחו באירועי 7 באוקטובר או בקרבה למקום נפילת טיל. הסיבה השכיחה ביותר לאי פניה לטיפול היא אורך התור. סיבה נוספת היא אי ידיעה על האפשרות לקבל טיפול. כחמישית מהמשתתפים ציינו גם את חוסר האמון במטפלים או במערכת הבריאות כסיבה לאי פניה לטיפול.
על פי הערכת צוות הביקורת, ועל בסיס העובדה שמדובר במדגם מייצג של האוכלוסייה כולה, האומדן הוא שמדובר בכ-900,000 איש שאפשר שיש להם תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה, שלא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר, אך מתכוונים לפנות לטיפול במסגרת כלשהי.
לפי הערכת משרד הבריאות, מספר הזקוקים למענה ממערך בריאות הנפש למניעת פוסט-טראומה עם פגיעה תפקודית משמעותית בעקבות אירועי הטרור והמלחמה הוא כ-340,000 איש, ועל כן המשרד צופה הכפלה של מספר המטופלים ל-680,000 איש.
בחצי השנה שלאחר הטבח בעוטף נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול לפחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ישראל. "היעדר טיפול בהיקף כה נרחב של אנשים המדווחים על תסמינים, מבלי שנשלל לגביהם הצורך בטיפול, מעמיד אנשים רבים בסיכון להתקבעותם של התסמינים אצלם לאורך זמן ולפגיעה בתפקודם", כתב המבקר.
רק עשירית מהמפונים מהדרום והצפון קיבלו טיפול נפשי
בשבוע שלאחר שבעה באוקטובר הטיפול במפונים נעשה על ידי מתנדבים ולא על ידי גורמי טיפול רשמיים שזה תפקידם. למשרד הבריאות לא היה מידע על זהותם, הכשרתם והרקע המקצועי של המתנדבים, ולחלקם לא היה הידע וההכשרה המתאימים לטיפול בטראומה.
המבקר העיר למשרד הבריאות ולמנכ"לו על כך שלא עדכנו את תרחיש הייחוס לצורך היערכות של מערך בריאות הנפש למלחמה ולאירועים טראומטיים אחרים ולא גיבשו תכנית עבודה ייעודית בתחום בריאות הנפש בחירום. המבקר העיר גם לשר הבריאות אוריאל בוסו על שלא הבטיח שמשרדו ערוך ומוכן בהתאם לתרחיש הייחוס בכל הנוגע למערך בריאות הנפש.
בכחצי השנה הראשונה רק כ-11% מכלל המפונים מיישובי הדרום והצפון קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן. עד סוף מרץ 24 נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי רק ל-440 מתוך 10,500 ילדי שדרות המפונים (4%).
עוד עלה בביקורת כי משרד הבריאות לא פנה באופן יזום ללפחות חמישית מניצולי המסיבות ולא יצר עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי. בחצי השנה שלאחר שבעה באוקטובר יותר ממחצית מניצולי המסיבות לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או קופות החולים. בנוגע למתנדבי זק"א - רק 13% ממתנדבי זק"א ישראל שהתנדבו באירועי 7 באוקטובר והשבועות לאחר מכן - קיבלו טיפול מהקופות או מרכזי החוסן.
משרד הבריאות תקף את דוח המבקר: "חוטא לאמת ומזיק לציבור"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על אף הצורך הרחב במענים בעקבות האירועים - ישנה הסכמה רחבה שלא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול נפשי. עמדת גורמי המקצוע כפי שהובאה גם לידי המבקר היא כי מדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע, וכתוצאה מכך – מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא.
"מעבר לכך", נכתב, "המסקנות העולות מן הדוח בנוגע להיקף האוכלוסייה הנדרשת לטיפול נפשי עלול לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך לא רק שגוי אלא מזיק לציבור".
דוח מבקר המדינה בנושא נפגעי פעולות האיבה
ביטוח לאומי שילום לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר עבור החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 806 מיליון שקלים. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא נפגעי פעולות האיבה.
לפי האומדן של הביטוח הלאומי, תוספת התגמולים שתידרש עבור נפגעי פעולות איבה לשנת 2024 היא של כ-2.5 מיליארד שקלים, לכ-20,000 נפגעים שתיקבע להם דרגת נכות פיזית או נפשית של 50% ויותר. מדובר בקרוב לפי חמישה מסך התגמולים ששולמו ב2022.
על פי בדוח המבקר, בביטוח הלאומי לא העריכו את הנטל של התמלוגים האלה בטווח הארוך על תקציב המדינה. הערכת המבקר היא שהתוספת התקציבית תהיה בין 1 ל-1.7 מיליארד שקלים מדי שנה.
אין מענה לנפגעי המעגל השני
באגף התקציבים באוצר העריכו בחסר את מספר מקבלי הקצבה שיוכרו שנפגעי פעולות איבה. הם העריכו שיהיו 6,700 איש שעלות הקצבה שלהם תעמוד על תוספת של 520 מיליון, אבל בביטוח הלאומי הוכרו לבסוף 20,000 נפגעים שזכאים לקצבה חודשית. כלומר, פי שלושה מהערכת אגף התקציבים. האומדן התעדכן בעקבות הביקורת.
הדוח מצביע גם על סוגיית המעגל השני של הנפגעים. כאלה שלא היו נוכחים באירועי 7 באוקטובר, אך נפגעו מהאירוע. בין אם מדובר במחלצים, בני משפחה של נפגעים וכו'. הדין הקיים בנושא אינו תואם למציאות החריגה שנוצרה, שכן הוא מסדיר את זכויותיהם של מי שנכחו באירוע האיבה ונפגעו ממנו, ואינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני.
המלצה של מבקר המדינה היא שמשרד האוצר והביטוח הלאומי יכינו תכנית לטיפול בנפגעי 7 באוקטובר, שתכלול שיקום רפואי טיפולי שיקומי כדי לצמצם את הפגיעה הנפשית ארוכת הטווח. המבקר המליץ גם על היערכות של האוצר והביטוח הלאומי להוצאה התקציבית וההשפעה הכלכלית של תוספת ההוצאה לטובת נפגעי האיבה לאורך עשרות שנים.
