מחקר חדש של קופת החולים לאומית הצביע על קשר אפשרי ומפתיע בין חיסון נגד טטנוס לבין הסיכון לחלות בפרקינסון. כך פורסם היום (שלישי) לראשונה בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב.
"בחנו את המאפיינים של כל המבוטחים שלנו שחלו בפרקינסון במהלך השנים, מאז שיש לנו תיק ממוחשב - שזה 20 שנים. ניסינו לראות במה הם שונים ממטופלים אחרים", הסביר ד"ר אריאל ישראל, מנהל מכון המחקר של לאומית.
"מצאנו הבדלים מעניינים, לא צפויים. אחד ההבדלים שהיו הכי בולטים היה ההיסטוריה של חיסונים שהם קיבלו", הוא המשיך. בקרב חולי הפרקינסון, סיפר ד"ר ישראל, שיעור המחוסנים נגד טטנוס היה נמוך יותר, או שהמרחק מהחיסון היה גדול יותר.
"האסוציאציה שראינו הייתה גם לגבי עצם קבלת החיסון, אבל גם ראינו אפקט הדרגתי. ככל שעבר זמן מאז החיסון האחרון לטטנוס דיפטריה, היה שיעור יותר גבוה של תחלואה בפרקינסון", הדגיש ד"ר ישראל.
האם יש לכם סימנים ראשונים של פרקינסון?
לפי ממצאי המחקר, בקרב מי שהתחסנו נגד טטנוס בחמש השנים האחרונות, הסיכון לחלות בפרקינסון היה נמוך ב-83%. בקרב חולי פרקינסון שכן חוסנו לטטנוס, קצב התקדמות המחלה היה איטי יותר בהשוואה לאלה שלא חוסנו.
מדובר על מחקר תצפיתי שהתבסס על ניתוח נתונים מתיקים רפואיים ולא הוכיח קשר סיבתי בין קבלת החיסון להפחתת התחלואה. עם זאת, כפי שהסביר ראש חטיבת הרפואה בלאומית, פרופ' שלמה וינקר, בהחלט יש היגיון שקשר כזה אכן קיים.
"אנחנו יודעים שהטוקסין או הרעלן של חיידק הטטנוס פוגע בתאי עצב, זה מנגנון המחלה. פרקינסון גם פוגעת בתאי עצב אז כנראה שזה הקשר ביניהם, אם באמת יש כזה", הוא הסביר.
חיסון טטנוס ניתן בכמה מנות - בשנת החיים הראשונה, בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובגיוס. לאחר מכן, מומלץ לקבל אותו אחת לחמש עד עשר שנים, אך אין על כך הקפדה יתרה. החיסון נועד להגן ממחלה קשה שהחיידק גורם במערכת העצבים.
"ההשערה היא שהחיידק הזה יכול לא רק לגרום למחלה הסוערת שאנחנו מכירים, אלא שהחיידק הזה גם יכול להיות קיים בגוף האדם, למשל בתוך מערכת העיכול, ושם הוא יכול להפריש באופן איטי את הטוקסין. יכול להיות שהפעילות הזאת תורמת איכשהו להופעת המחלה. זו בהחלט אסוציאציה מעניינת שנותנת כיוונים חדשים למחקר בפרקינסון", מציין ד"ר ישראל.
למחקר היה שותף גם פרופסור ניר גלעדי, מבכירי חוקרי הפרקינסון בעולם, שהלך לעולמו בשנה שעברה, לפני שהושלם. פרופסור וינקר קיווה שכעת יהיו מי שירימו את הכפפה ויבצעו מחקרים קליניים שיבחנו את הקשר שנמצא, ואולי יצליחו בעתיד להביא בשורה לחולים.
"לפרקינסון היום אין ריפוי, רק האטה של התקדמות המחלה. אם תהיה בעתיד בשורה של משהו שמונע התפתחות של פרקינסון, זו דרמה מאוד גדולה", סיכם פרופ' וינקר.
