אגם ברגר בריאיון ראשון לקרן נויבך: שמענו אנשים שאמרו שאפשר לשלם את מחיר העסקה

פדויית השבי אגם ברגר, שנחטפה ב-7 באוקטובר ממוצב נחל עוז ושוחררה אחרי 482 ימים בשבי חמאס, התראיינה הבוקר (שלישי) בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך לראשונה.

הריאיון המלא | כאן רשת ב

המאבק שחיזק אותן

אגם סיפרה שבשבי היא ולירי אלבג, ששהתה במחיצתה, האזינו לרדיו וזה חיזק אותן מאוד. בהמשך, אחרי חילוץ הארבעה (שלומי זיו, אנדריי קוזלוב, אלמוג מאיר ג'אן ונועה ארגמני), חלה תפנית. "זה סגר לנו את האופציה לרדיו, לקחו אותו".

היא הדגישה כמה כוח ניתן להן הודות לריאיונות של משפחות החטופים. "זה לא אשמתם של אף אחד שהם נחטפו, צריכים לדעת שנלחמים עלינו", היא גרסה. "זה כמו להגיד שהחיים שלנו לא שווים מספיק. מצד שני, שמענו אנשים שאומרים שאפשר לשלם את המחיר הזה – זה חיזק אותנו".

**אגם ברגר ביום שחרורה מידי חמאס. (צילום: רויטרס)**

הזמן הממושך בשבי כלל גם תחושות ייאוש, היא סיפרה. "תמיד השתדלתי להרגיש שבסוף נצא. חיכיתי לצאת לפני בר המצווה של אחי. כשלא השתחררתי, זה היה קשה".

"הם (השובים) תמיד היו חרדתיים, אבל אחרי החילוץ זה הוחמר. ביקשנו מהם להתחבר לתקשורת והם סירבו ואמרו שיעדכנו אם משהו קורה, זה לא קרה".

דרישת השלום מהבית

בינואר 2024, העידה אגם כי קיבלו משוביהן חפצים שהותיר צה"ל בשטח, בין היתר מפות, שהתבקשו לעזור להם איתן – אך הן לא עשו זאת. הן קיבלו גם סידורי תפילה ועיתון, שלדבריה "נתן תשובות לכמה שאלות שנותרו לא פתורות".

"לא ידענו מה קרה ב-7 באוקטובר, איך לא ראו את זה. זה הציק לנו מאוד. דרך העיתון הצלחנו להבין. היה ריאיון עם גיורא איילנד שהוא חזה את הדברים לפני כן וגם עודכנו שעידן עמדי נפצע, זה היה כמו דרישת שלום מהבית".

**האיחוד של אגם ברגר עם לירי, קרינה, דניאלה ונעמה. (צילום: דובר צה"ל)**

על יחס השובים סיפרה: "היו כאלו שהיו איתנו הרבה זמן, אבל אז התחלפו. זה היה מאוד תלוי בתקופה. גם את התייחסו אלינו טוב, היו רבים איתנו על דברים קטנים והעירו לנו".

השעון שחיבר אותן לזמן

אגם שיתפה כי כבר מהחודש הראשון לחטיפה, היה להן שעון עם תאריך. "בהתחלה היינו עם רומי גונן והיא הייתה צריכה לקחת אנטיביוטיקה, אז נתנו לה שעון שתדע מתי לקח אותו – והוא נשאר אצלינו. בחודשיים האחרונים לקחו אותו, אם לא ידענו אז ניסינו לשאול".

לקראת השחרור

"בזמן האחרון הבנו שהיו דיבורים על עסקה, אבל לא ידענו אם זה באמת יקרה. התחלנו יום אחד לשמוע יריות באוויר ולא הבנו מה זה", היא סיפרה. "ב-24 בינואר ביקשו מלירי לצלם סרטון. היא הלכה לעשות סרטון ולא ידעתי אם היא יוצאת הביתה, לבסוף היא שוחררה".

אחרי כן, היא הוחזקה לבד: "אמרתי לעצמי שאני כאן לבד, אחרי שנה וחצי. שאלתי את עצמי 'יש הפסקת אש? אני הולכת הביתה?' האמנתי, אבל זה בא בהפתעה שעוד יומיים אני בבית, זה מוזר. חשבתי שזה יקח עוד חודש. שמחתי, אמרתי לשובה שלי שאני 'אחרונה חביבה' והוא הבין עברית. לא ישנתי בלילה מרוב התרגשות".

"הלבישו אותי ולא הרשו לי לקחת את הדברים שלי. לי וללירי יש מחברות עם ציורים וברכות ליום הולדת ולא נתנו לנו לקחת את זה. לא נתנו לנו לקחת שום דבר", שיתפה אגם.

בבוקר השחרור, היא סיפרה שהלבישו אותה בחיג'אב מעל למדים, איתם שוחררה. "עשו לי שעתיים של סיבובים, נתנו לי 'מתנה' וביקשו אצלם סרטונים תודה. באותו רגע לא יכולתי להגיד להם את האמת בפנים, עשיתי מה שיכולתי ולא היה אכפת לי, העיקר שהשתחררתי".

על המוצב שהופקר ב-7 באוקטובר

באשר למחדל במוצב נחל עוז באותה השבת, היא סיפרה: "ישבנו עם מי שתיחקר את זה, הוא נחוש להוציא את האמת לאור. יש דברים שאני יודעת ושמעתי ויש דברים גרועים יותר. חשוב שהכול יתוחקר, לא רק בשבילי אלא בשביל מי שנתן את חייו באותו היום וכדי שמי שצריך לשלם על מעשיו – ישלם".

לבסוף, אגם הדגישה: "אל תעצרו עד החטוף אחרון! גם החיים וגם החללים צריכים לבוא לקבורה. כל משפחה צריכה לסגור את המעגל הזה".