עידית אהל, אמו של אלון אהל החטוף בעזה כבר 584 ימים, התראיינה היום (שני) לחדשות הערב בכאן 11, על רקע שחרורו מהשבי של עידן אלכסנדר. היא שיתפה: "אנחנו מחבקים את משפחת אלכסנדר, אבל אנחנו מרגישים שלא פשוט לנו. יש המון דברים מורכבים, זו תקופה מאוד מטלטלת".
עידית, אימו של החטוף אלון אהל: "אנחנו מחבקים את משפחת אלכסנדר, אבל לא פשוט לנו. מקווה שזו התחלה של משהו שיחזיר את אלון. זה חייב לבוא מאיתנו כמדינה שעושה הכל כדי להחזיר את אזרחיה"@TaliMoreno_ #חדשותהערב pic.twitter.com/1ppZajb0Td
— כאן חדשות (@kann_news) May 12, 2025
"אני מודאגת, אנחנו בסיוט כבר המון זמן", הוסיפה. "אלון פצוע קשה הוא איבד ראייה בעין אחד ואנחנו בחרדה לגורלו. מבחינתנו לא יכול להיות שתהיה הפסקת אש וסיוע רפואי לעזה בזמן שאלון וחטופים נוספים נמצאים במהרות של חמאס. טראמפ וויטקוף הוכיחו שהם יכולים להגיע להבנות עם חמאס. הצלת חייהם של החטופים הפצועים חייבת להיות חלק מכל הסכם שלהם".
זה חייב לבוא מאיתנו כמדינה שעושה הכל כדי להחזיר את האזרחים שלה הביתה, אנחנו לא צריכים מישהו אחר בשביל זה
על אמירות הבכירים האמריקנים שהם מחויבים להשבת כל החטופים, אמרה: "אני אאמין לזה כשאלון יהיה בבית. אני מאוד מקווה שבאמירה הזאת יש התחלה של משהו שיחזיר את אלון". היא סיפרה בדמעות: "אני גם רוצה לחבק את הבן שלי, אני רוצה להגיע לרגע הזה שאלון מחבק אותי ואני שומעת אותו, מרגישה אותו, נוגעת בו אחרי יותר מ-580 יום".
היא קראה: "זה לא יאמן, זה לא תקין וזה לא בסדר - אני לא רוצה לחשוב על להיות בסיטואציה שאנחנו חייבים ללכת החוצה כדי לקבל עזרה. זה חייב לבוא מאיתנו, כמדינה שעושה הכול כדי להחזיר את האזרחים שלה הביתה. אנחנו לא צריכים מישהו אחר בשביל זה. זה צריך להיות שלנו".
הייתי אומרת לו שאנחנו גאים בו, שאנחנו יודעים שהוא חזק. אלון תעשה כל מה שאתה יכול בשביל לשרוד ולהגשים את החלומות שלך ולנגן בפסנתר שאתה כל כך אוהב
עידית הוסיפה ואמרה: "אין לי ציפיות לעדכונים מגורמים רשמיים מהממשלה. יש לי ציפיות שהם ישמעו את הצעקה של אלוני, שצועק כבר כל כך הרבה זמן ושיצילו אותו. שישחררו אותו מהשלשלאות, שיפסיק לכאוב לו, שיתנו לו את הטיפול שהוא צריך. אני מצפה שהוא יישמע ושיחזירו אותו הביתה. לא מצפה לשום דבר אחר - אני מצפה ממדינת ישראל שתיקח על עצמה את ההזמנות הזאת. שזאת התחלה של להמשיך להביא עוד חטופים הביתה ואני מאוד מקווה שהממשלה שלנו תעלה על הגל הזה ותמשיך להחזיר את האזרחים שלה".
אני גם רוצה לחבק את הבן שלי, אני רוצה להגיע לרגע הזה שאלון מחבק אותי ואני שומעת אותו, מרגישה אותו, נוגעת בו אחרי יותר מ-580 יום
על השאלה מה הייתה רוצה להגיד לאלון, השביה: "שאנחנו אוהבים אותו, שאנחנו נלחמים עליו כל רגע כדי לוודא שהוא חוזר הביתה בחיים. הייתי אומרת לו שאנחנו גאים בו, שאנחנו יודעים שהוא חזק הוא ילד חזק והוא חוזר אלינו. אנחנו פה בשבילך, יש לנו עם מדהים שחושב עליך ודואג לך ורוצה בחזרה שלך. ואתה לא תוותר ואתה תעשה כל מה שאתה יכול בשביל לשרוד ולהגשים את החלומות שלך ולנגן בפסנתר שאתה כל כך אוהב. אני יודעת שתעשה את זה. אני בתקווה מאוד שמחר אני אראה אותך בבית".
