שורד השבי עומר ונקרט סיפר היום (ראשון) בכנס לשכת עורכי הדין פרטים קשים על 500 הימים בהם היה שבוי והוחזק במנהרות חמאס.
"הייתי לבד במשך שישה וחצי חודשים. נכנסו אליי פעם בכמה זמן. היו נכנסים במצטבר 60 שניות ביום", תיאר ונקרט. "המסדרון היה ברוחב של 90 ס"מ ובאורך של 9-10 מטרים. היה בור לצרכים מאחוריי. הייתי על מזרון קטן, מצמיד את הגב לקיר. שם הייתי 420 יום, אני חושב."
ונקרט תיאר את התנאים הקשים: "בערך ביום ה-80 עברתי למסדרון, זה היה חדר מאוד חשוך עם מנורה קטנה באמצע. בשלב מסוים, כדי לשגע אותי, הם פעלו בכוונה ליצור תחושת אובדן זמן - כי מתחת לאדמה אין זמן. כשהניחו לי אוכל, הורו לי להסתובב כדי שיספיקו ללכת".
לגבי תנאי הגיהות הוא אמר: "מקלחת הייתה פעם ב-50 יום. היו מביאים לי בקבוק קטן. רק אחרי תשעה וחצי חודשים התקלחתי באמת בשבי".
ונקרט חשף עינויים קשים: "סביב הכניסה לרפיח הייתה הרעבה מכוונת. סיכנו את החיים שלי בשביל הכיף. אחד מהם הביא חומר ריסוס למזיקים, העמיד אותי בקצה המסדרון והתיז לי אותו על הפנים - עם עיניים פתוחות. הוא דאג שכל דבר שאגע בו יהיה מרוסס. הוא גם החליט להכות אותי עם מוט ברזל. הייתה הרעבה קיצונית מאוד".
שיפור במצבו הגיע כאשר הצטרפו אליו שני חטופים נוספים: "המזל שלי - שביום ה-50 באו אליי אביתר (דוד) וגיא (גלבוע-דלאל). המצב הנפשי שלי התחיל להתייצב. אבל אז היה יותר צפוף - ישנו יחד במסדרון צפוף, האוכל והמים התחלקו לארבעה, והתנאים הפיזיים נהיו הרבה יותר קשים. אבל ההתעמרות בי הפסיקה".
ונקרט השתתף במושב מיוחד תחת הכותרת "החיים אחרי 500 ימים במנהרות חמאס", יחד עם אמו ניבה ונקרט, שהונחה על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ מייסד מטה משפחות החטופים וקרן 'קמים'.
