רותם, בנו של עמירם קופר שנהרג בשבי חמאס, סיפר היום (ראשון), ערב חג השבועות, על השיר "שיבולי פז" שכתב אביו על קיבוץ ניר עוז והפך לאחד משירי החג. "החג האחרון שראיתי את אבא היה שבועות. השיר מחזיר אותי לימים של 6 לאוקטובר, כשעוד הכול היה אחרת", אמר בריאיון לכאן רשת ב.
רותם סיפר שהשיר נכתב במקור לכבוד חג החומש של קיבוץ ניר עוז, בשנת 1960. החג של הקיבוץ חל בסוכות, אך השיר מדבר על תקופת הקציר, שבועות, ומאז מושמע לכבוד החג ברדיו.
"חג השבועות הוא הפעם האחרונה שהייתי בארץ לפני 7 באוקטובר. היה חג בקיבוץ, כל המשפחה הייתה וגם אבא כמובן היה על הבמה ושר עם אחרים שכבר לא איתנו, כמו סעיד משה", סיפר. סעיד (דוד) משה נרצח על ידי מחבלים בניר עוז בעודו בן 75. אשתו עדינה נחטפה ושוחררו בעסקה הראשונה.
"באותו הערב אפילו הלכתי לביתם של עודד ויוכבד ליפשיץ. זה מעלה הרבה מאוד זכרונות. רכבתי באופניים על יד מוצב הבית הלבן, בו נמצא הטנק עליו פיקד החייל חלל החטוף עומר נאטורה". "אל לנו לשכוח אפילו לרגע שיש לנו שם עוד 58 חטופים, ורק מקיבוץ ניר עוז 14 חטופים. כל אזרח צריך לעשות מעשה להביא את הנפשות האלה חזרה", הדגיש רותם.
עמירם היה איש המילה הכתובה וכתב שירים מתקופת נערותו. "הרבה מהשירים שכתב היו לכבוד חגי הקיבוץ. את השיר הזה הוא כתב דיי מהר, באיזה אחר צהריים על הדשא. השיר, כנראה בגלל קלילותו ופשטותו, הפך להיות מאוד קליט", סיפר, "הגבעטרון ביצעו אותו וגם חיברו לו ריקוד עם. הרבה מהשירים האחרים שלו יותר מורכבים". חלק משיריו של קופר ניתן למצוא באתר 'שירה עובדת'.
הפעם האחרונה שעמירם דיבר עם משפחתו לפני שהוא ואשתו נורית נחטפו הייתה ב-08:30 בבוקר. נורית שוחררה לאחר 17 יום יחד עם יוכבד ליפשיץ. בעלה של יוכבד, עודד, נרצח גם הוא בשבי חמאס וגופתו שוחררה בחודש פברואר האחרון עם שירי, אריאל וכפיר ביבס. "אמא נחטפה והוחזקה עם אבא. אבא ידע שמשחררים אותה, זו איזושהי נחמה קטנה".
"אמא למעשה היא האחרונה שראתה את אבא. אנחנו יודעים שאבא עוד שרד ארבעה חודשים, עד אמצע פברואר. הוא הוחזק ביחד עם חיים פרי, יורם מצגר, אברהם מונדר ואלכס דנציג - כולם מעל גיל 75. אבא היה בן 85, המבוגר מכולם. היו איתם נדב פופלוול ויגב בוכשטב מנירים".
תנאיהם הורעו משמעותית לאחר קריסת העסקה. לאחר כניסת צה"ל לח'אן יונס, הם הועברו למחילות. "הכישלון של לתעדף את חיי האזרחים התחיל ב-7 באוקטובר ונמשך לתוך המלחמה - לא תיעדפו אותם. כשצה"ל נכנס לח'אן יונס, הרבה מהם מצאו את מותם. רוב מי שהיו עם אבא שלי נהרגו מהפצצות חיל האוויר".
"הצבא ידע שהם בח'אן יונס, שיער בסבירות גבוהה שהם בתת-קרקע, לא ידע איפה הם בדיוק - ועדיין אישר לחיל האוויר לתקוף תת-קרקע בח'אן יונס. זה מראה את הכישלון הגורף של המערכת, זה מספר את כל הסיפור. חיל האוויר יודעים בדיוק מה קרה".
"אני מעדיף לחשוב שחלק מהזמן שאבא היה שם, הוא חשב על מה יכתוב כשייצא מזה. הוא היה אדם מאוד אופטימי", סיכם רותם והדגיש, "הציבור צריך להתגייס להחזיר את החטופים. אי אפשר להחזיר את כולם ללא סיום המלחמה".
עוד בנושא
