בעקבות פניית משפחתו של תורם זרע שנפטר באחרונה, נודע למשרד הבריאות כי התורם, אשר לפי הערכות משרד הבריאות ייתכן שנולדו לו מאות צאצאים, היה נשאי של תסמונת נדירה המעלה את הסיכוי לסרטן באופן משמעותי.
תורם זה, שתרם במרפאות שונות במרכז הארץ בין השנים 1985-1974 בערך, היה נשא של תסמונת לינץ'. תסמונת זו מעלה דרמטית את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים, בעיקר סרטן המעי הגס וסרטן הרחם.
לצאצאים של התורם יש סיכון של 50% להיות נשאי המוטציה. כ-70-80% מנשאי המוטציה יחלו בסרטן המעי הגס במהלך חייהם, כ-50-70% מהנשאיות יחלו בסרטן הרחם, וכ-12% מהנשאיות יחלו בסרטן השחלות. ישנו סיכוי, נמוך יותר שהנשאים יחלו בסרטן הקיבה, דרכי השתן, סרטן השד, כיס מרה, הלבלב, המוח ועוד.
למשרד הבריאות לא ידוע כמה צאצאים נולדו מתרומותיו של התורם, אך לדברי ראש המחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות, פרופ טליה אלדר גבע, ייתכן ומדובר בעשרות ואף במאות.
בעקבות הגילוי, משרד הבריאות קורא למי שנולדו מתרומת זרע במרכז הארץ בשנים אלה לגשת למכון גנטי ולבדוק נשאות לתסמונת. כמו כן, המשרד ממליץ לנשים ולמשפחות שקיבלו תרומת זרע בשנים אלה ולא יידעו על כך את הצאצאים שנולדו מהתרומה - ליידע אותם ולהמליץ להם לפנות למעבדה גנטית.
בשנים בהן בוצעו התרומות המדוברות, טרם היו בנקי זרע בישראל וטרם היו טיפולי IVF. על כן, תרומת זרע היתה מוצא אחרון כאשר אצל בן הזוג התגלתה בעיית פוריות קשה. התרומות בשנים אלה נעשו במרפאות פוריות שונות, תוך שמירה על סודיות מוחלטת של פרטי התורמים והנתרמות ולעיתים קרובות גם על עצם ביצוע התרומה.
"יכול להיות שיש משפחות שקיבלו תרומת זרע לפני 40 שנה והסתירו מהצאצאים את התרומה, יש פה פתיחה של תיבת פנדורה", אמרה פרופסור טליה אלדר גבע, ראש המחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות. עם זאת, היא הוסיפה: "גילוי של הנשאות יכול לאפשר גילוי וטיפול מוקדם, צמצום תחלואה וסיכונים, ואנחנו רואים עיסוק בכך כחובתנו".
משרד הבריאות כאמור ממליץ לבני 40-51 שנולדו מתרומת זרע במרכז הארץ לגשת לאחד המכונים הגנטיים ולהיבדק. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות, ועלותה 633 ש"ח. מי שיתגלה כנשא - זכאי לסל טיפולים ובדיקות הניתן במסגרת סל הבריאות.
