משרד הבריאות פרסם היום (שני) את דוח השוויוניות השנתי לשנת 2023. הדוח מראה תמונת מצב עגומה למדי, לפיה תושבי הערים הגדולות ויהודה ושומרון נהנים משירותי רפואה טובים יותר באופן ניכר מאלו הזמינים בצפון ובדרום.
גם בין החברה היהודית לערבית נרשמו פערים משמעותיים ברמת שירותי הרפואה.
ההבדלים בתמותת תינוקות, תוחלת החיים ושירותי הרפואה: כל הנתונים
תמותת תינוקות
שני תינוקות מתים לכל אלף לידות מוצלחות בכלל האוכלוסיה. בחברה הערבית המספר מזנק ל-5.3, יותר מפי שניים. במחוז מרכז ובתל אביב המספר הוא הנמוך ביותר, 1.5 ו-1.8 בהתאמה, ואילו בירושלים המספר עוקף את הממוצא הארצי ועומד על 2.6.
בחברה הערבית בדרום נרשם נתון חריג במיוחד: 9.2 תינוקות מתים לכל אלף לידות מוצלחות.
תוחלת חיים
תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 83.3 שנים. תוחלת החיים של גברים ערבים (78.2) נמוכה משמעותית מזו של גברים יהודים (81.5), והפער רק גדל עם השנים. לעומת זאת, נשים ערביות רשמו עלייה של 2.3 שנים בתוחלת החיים בעשור האחרון (כיום - 83.2), והפער בינן לבין נשים יהודיות (85.8) הצטמצם.
המלחמה השפיעה על נתוני תוחלת החיים: בהתחשב בהרוגים במלחמה, תוחלת החיים של גברים יהודים בשנת 2023 עומדת על 81.5 שנים. בהוצאת נתוני ההרוגים, המספר עולה ל-82.4, עלייה של כמעט שנה שלמה.
שירותי רפואה
מספר הרופאים לאלף נפש גבוה יותר בחיפה (5.5), בתל אביב (5) ובמרכז (4.2) מאשר בפריפריה - 3.2 בצפון ו-2.7 בדרום. הממוצע הארצי עומד על 3.9 רופאים לאלף נפש. גם בשיעור האחים והאחיות ושיעור המקצועות הרפואיים האחרים (תזונאים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ועוד) - תל אביב וחיפה נהנות ממספר גבוה יותר מבשאר חלקי הארץ.
שיעור מיטות האשפוז הזמינות בישראל עומד על 1.716 מיטות לכל אלף איש. לשם השוואה, ממוצע המיטות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD ב-2022 עמד על 3.81. בחיפה ותל אביב (2.3) ובירושלים (1.9) יש משמעותית יותר מיטות פנויות מאשר בצפון (1.5) ובדרום (1.4).
המחסור במרכזי שיקום ואונקולוגיה בפריפריה בולט. לדוגמה, 60% מהטיפולים האונקולוגיים בישראל ניתנים בארבעה בתי חולים גדולים במרכז הארץ בלבד. בעוד שבמרכז יש לא מעט מרכזי שיקום יום - בפריפריה ישנו מחסור משמעותי. מניתוח הזדקנות האוכלוסייה עד שנת 2030, עולה כי הצפון, הדרום והבקעה צפויים להיות לא נגישים לשיקום גריאטרי ואורתופדי.
שילוב חרדים וערבים ברפואה
על אף שחלקם באוכלוסייה עומד על כ-13.6% (נכון לשנת 2023), מספר הסטודנטים החרדים בלימודי רפואה "נושק לאפס", לפי הדוח, ועל כן כך גם חלקם בתפקידי הרפואה. נשים חרדיות מהוות חלק קטן מהפיזיותרפיסטיות בישראל (1.6%), מהעוסקות בריפוי ועיסוק (6.4%) ומקלינאיות התקשורת (10.6%).
לעומת זאת, החברה הערבית משתלבת במקצועות הרפואה בצורה משמעותית: 25% מהרופאים בישראל הם ערבים, כמו גם 27% מהאחיות ו-49% מהרוקחים. 75% מהסטודנטים הערבים לרפואה למדו בחו"ל. החברה הערבית מהווה כ-21% מאוכלוסיית ישראל.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, בתגובה לדוח: "אי-השוויון בשירותי הבריאות נותר אתגר משמעותי, המשפיע על חייהם של אזרחיות ואזרחים רבים. צמצום אי-השוויון בבריאות הוא ערך לאומי מהמעלה הראשונה. נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל אזרחי ישראל יוכלו לממש את זכותם לבריאות ולקבל טיפול רפואי איכותי, זמין ושוויוני."
