בית המשפט המחוזי דן היום (שלישי) בערעור המשטרה בהסרת התנאים המגבילים שהוטלו במסגרת פרשת קטר-גייט על יונתן אוריך, יועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בתום הדיון, בית המשפט הפך את החלטת בית משפט השלום וקבע כי התנאים המגבילים של אוריך, בהם אלו האוסרים עליו ליצור קשר עם מעורבים - הוארכו.
בנימוקו של השופט עמית מיכלס, נכתב כך: "תנאי מעצרו ידעו עליות ומורדות, כאשר במשך זמן לא מועט נותרו על כנם תנאים קלים באופן יחסי. עם זאת, טיב החשד המיוחס לו, מהות מעשיו ורגישותם, הגרסאות הסותרות של עדים וחשודים בתיק, סבירות גרסתו ובחינתה אל מול יתר הראיות – מובילים כולם למסקנה שיש לאפשר לצוות לנהל את החקירה הסבוכה והרגישה תוך הקטנת החשש לתיאום גרסאות בין המשיב (אוריך) לבין יתר המעורבים, או מעורבים פוטנציאליים".
עוד כתב מיכלס בערר, שעולה תמיהה לנוכח מעמדו הרם של אוריך בלשכה וקרבתו לראש הממשלה, מדוע לא דיוווח על הקשר עם קטר ואילו גרסת ראש הממשלה דווקא מחזקת את החשד לפיו אוריך הסתיר את מעשיו.
השופט מיכליס מתח ביקורת חריפה נגד השופט מזרחי (בית משפט השלום) על כך שחשף ציטוטים מחומרי החקירה בהחלטתו: "באופן מכוון, נמנעתי מלחשוף ציוטוטים נוספים מתוך תיק החקירה שאוזכרו באופן נרחב למדיי, שלא לומר חסר תקדים, בהחלטת בית המשפט השלום. זאת לאור החשש המובנה בהחלטות מסוג זה, שמא פירוט היתר יפגע בחקירה שעודנה מתנהלת".
אוריך צייץ בחשבון ה-X שלו בתגובה: "אין שום כוח בעולם שימנע ממני מלחזור לעבוד למען ראש הממשלה בנימין נתניהו".
ח"כ גוטליב התפרצה בדיון וכינתה עובד במקום "יודנראט"
ח"כ טלי גוטליב התפרצה במהלך הדיון מספר פעמים, והשופט מיכלס הנחה להוציא אותה מהאולם. גוטליב סירבה להתפנות בטענה כי יש לה חסינות, ואיש משמר הוציא אותה מהדיון. היא כינתה אותו "בהמה", והוא ענה לה, "אני עושה את העבודה שלי". לכך השיבה חברת הכנסת: "גם יודנראט היו".
שר המשפטים יריב לוין פרסם הודעה המגנה את ההתנהגות של ח"כ גוטליב. בהודעה נכתב בין היתר: "הזדעזעתי מההתנהלות המבישה של ח"כ גוטליב כלפי המאבטחים בבית המשפט, ואני מגנה אותה בכל תוקף. השוואת המאבטחים, שרובם המוחלט יוצאי יחידות קרביות, ל'יודנראט' וכינוי שלהם כ'בהמה', לא רק שלא תורם למאבק, אלא שהוא חרפה גדולה, זילות השואה וההפך הגמור מהמסר שחבר כנסת צריך להעביר לציבור ולדור הצעיר. ההתנהגות הזו עומדת בסתירה לערכי תנועת הליכוד לאורם גדלתי והתחנכתי".
גם יו"ר כחול לבן בני גנץ גינה וכתב: "חברת כנסת בישראל מכנה מאבטח שמשרת במילואים, דור שלישי לניצולי שואה, 'יודנראט' - זה בדיוק מה שאסור שיהיה לנו בכנסת ובשיח הציבורי בישראל".
בדיון עצמו אמר החוקר אביב פורת אמר: "מחומר החקירה שהצטבר עד פה עולה חשד ממשי כי לאחר 7 באוקטובר ולאור הביקורת שהופנתה כלפי קטר בעקבות החשד בדבר מעורבתה ובדבר קשריה עם חמאס, נבנתה לבקשתה תכנית סדורה על-ידי גורמים ישראלים לצורך שינוי הנרטיב השלילי שנוצר נגדה".
"התוכנית הזו אושרה על-ידי גורמים קטרים ויצאה לפועל. במסגרת אותה תוכנית, הונחו פעולות רבות לשינוי תדמית קטר בתוך מדינת ישראל", המשיך החוקר. "אוריך, יחד עם אחרים, לקח חלק פעיל בביצוע אותה תוכנית, במקביל לעבודתו בלשכת ראש הממשלה".
"תחום המומחיות של אוריך בכתיבה ודברור של מסרים מדיניים. זה גם עולה מעדותו. לו היה פועל מול קטר או כל מדינה אחרת לצורך העניין בנושאים כמו שיווק מוצרי חשמל, אז פה היה ניתן להגיד שיש ספק או קיים ספק אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה", אמר.
"כאן מדובר בעובד שהועסק בליכוד ועבד בפועל במערך ההסברה וקיבל בזמן הזה על-פי החשד שוחד ממדינה זרה, שלה ביצע שירותים דומים וכל זאת מבלי לבצע גילוי נאות", המשיך פורת, והשופט מיכלס שאל: "גילוי נאות למי?". פורת השיב: "על עובד ציבור לבצע גילוי נאות".
השופט מיכליס אמר כי "עלתה טענה (בשלום ועל-ידי החשודים) שאוריך לא עובד ציבור", והחוקר פורת השיב: "הוא עובד ציבור. הוא לא דיווח לראש הממשלה שהוא עובד עבור קטר".
לגבי היותו של אוריך עובד ציבור, הציג החוקר פורת בפני השופט עדויות של אוריך במשטרה וממצאים אחרים שעולים מעדויות אחרים על תפקידו בלשכת ראש הממשלה.
