הפשיעה בבאר שבע הרימה את ראשה ביתר שאת בזמן המלחמה בעזה. לא מדובר בבעיה בלעדית של החברה הערבית בה היא גובה מחיר דמים יקר, אלא בהחמרה משמעותית של שפוגעת בביטחון התושבים בעיר, וגורמת לגל הגירה שלילית.
מוטי ביטון, שאימו תושבת העיר, סיפר כי היא מסרבת לצאת מביתה בימים אלה, לאחר שנתקלה בפורצים רעולי פנים עם לומים וכלי פריצה בעשר בבוקר. "אמא שלי לא מוכנה מאז לצאת מהבית, היא לא מוכנה לצאת לגינה", הוא מספר. "היא גרה שם 60 שנה וזאת הפעם הראשונה שהיא נועלת את השער לחצר, שגם ככה יש לו אינטרקום, ולא מוכנה לצאת. עכשיו במקום שהיא תביא לנו אוכל אני צריך לשלוח מונית. כשאבא שלי מגיע היא רוצה שהוא יודיע לה קודם".
"בעירייה אמרו לי להתקשר למשטרה. בשביל מה אני משלם אגרת שמירה?"
עיריית באר שבע מצאה פיתרון בשנים האחרונות: אגרת שמירה שנגבית מכל בית אב ומכל עסק. הבעיה: בתקופה האחרונה הפשיעה הרימה ראש גם במגזר הבדואי וגם במגזר היהודי, והאגרה כבר לא עוזרת.
מוטי, בעל מוסך משפחתי עם אביו ואחיו בבאר שבע, מספר כי נוסף על המיסים הגבוהים שבין היתר ממנים את המשטרה והעירייה, כל אחד מהם מחויב לשלם 3 פעמים שונות את אגרת השמירה. מחויב, כי אף אחד לא שואל אותם. "בבית ובעסק אנחנו משלמים ארנונה גבוהה כמו בסביון, ושלוש פעמים שמירה. גם בבית, גם בעסק וגם למוקד שמירה - אחרת אין ביטוח", הוא מסביר.
"כשפרצו רעולי פנים לאמא שלי התקשרתי למוקד העירייה ואמרו לי 'תתקשר למשטרה'. בשביל זה אני לא צריך אתכם, אז למה אני משלם לכם אגרת שמירה?".
"יש הגירה שלילית מהעיר", הוא סיפר. "אני מכיר מלא אנשים שעזבו לאופקים, שם יש גם הקלות מס וזה כמה דקות נסיעה, אין שם אגרת שמירה ואין ארנונה גבוהה. העירייה בוכה שאין הטבות מס, אבל במקום זה לוקחת ארנונה מאוד גבוהה. אני משלם 3,000 שקלים".
עוד אחד מהמקרים האחרונים: הבן של אפרת, בן 16, ניצל מניסיון שוד קבוצתי עם גז פלפל, בפארק בשכונה שקטה במרכז העיר.
"הגיעו כמה בדואים לבן שלי וחברים שלו שישבו בפארק ליד הבי, ניסו לגנוב להם את האופנים החשמליים. הם התנגדו ואז ריססו על הבן שלי גז פלפל. המשקפיים שלו נפלו, לא יודעת איך הוא הצליח לחזור הביתה".
"הגעתי לשם וראיתי את המשקפיים על הדשא, זה שבר אותי. מאז הוא לא יוצא מהבית לבד, לא נוסע באופניים ולא באוטובוס, אני צריכה להסיע אותו לכל מקום. עברו כבר שבועיים והוא לא מוכן לצאת לבד. אנחנו משלמים אגרת שמירה גבוהה, בשביל מה? אין לנו ביטחון בעיר".
לאחר שאפרת פנתה לשר לביטחון לאומי הוא קבע עמה פגישה. ראש העיר, שבועיים אחרי, עדיין לא יצר קשר, לא עם אפרת ולא עם מוטי.
במקרה נוסף מהתקופה האחרונה, הצליחה אישה להניס רעולי פנים שפרצו לחנות התכשיטים שלה יחד עם ביתה בת ה-14. זה קרה לפני שבועיים. בעלת החנות טוני אמרה לכאן חדשות: "אני משלמת אגרת שמירה גבוהה ואבטחה אבל מוחרמת בכל חברות הביטוח. אם הייתה כאן מינימום משילות ובאמת הרתעה, זה לא היה קורה. אבל אין משילות, אין הרתעה, חוץ מדו"חות חנייה לא אוכפים כאן כלום".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה : "עיריית באר שבע רואה בביטחון האישי של תושביה ובעלי העסקים ערך עליון, ופועלת לחיזוקו באופן יזום ונחוש. בשנה האחרונה טיפלה סיירת הביטחון באלפי אירועים בשיתוף המשטרה ותרמה לירידה של כ-36% בפשיעה בעיר. הסיירת מהווה כוח הרתעה משמעותי ואיכותי למענה מהיר ומשלים למערך הביטחון העירוני".
