החטוף החלל מני גודארד הובא למנוחות היום (שני) בקיבוץ בארי שממנו נחטף ב-7 באוקטובר. גודארד, בן 73, נרצח לצד אשתו, איילת, תחילה לא אותר, ורק ארבעה חודשים לאחר מכן התבשרה משפחתו כי גופתו נחטפה לעזה. ביום חמישי האחרון הושב מעזה, והיום נקבר לצד רעייתו.
מני ואיילת הותירו אחריהם ארבעה ילדים - מור, גל, בר וגוני – ושישה נכדים. מני עבר להתגורר בבארי בגיל 13, ובמהלך חייו מילא שורת תפקידים מרכזיים בקיבוץ. הוא עבד כדפס בדפוס בארי, ניהל את הכלבו והבריכה ושימש כאקונום הראשי של הקיבוץ. בנוסף, הוא היה שחקן ומאמן של קבוצת הכדורגל המקומית.
בתו בר ספדה לו. "סליחה שלא הספקת להגשים את כל החלומות שלך, סליחה שהבית שלכם הפך לשדה קרב, סליחה שהלכת מאיתנו מוקדם מדי, סליחה שהיית בעזה כל כך הרבה ימים, סליחה שלא הספקת לראות את הפועל מביאה את הגביע. אני נשבעת לך אבא, למען זכרך ולאורך - אני אלחם שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ושהאשמים יישאו באחריות".
"אני נשבעת שאלחם עד שדרור, רני וסותטיסאק יהיו בבית. בדיוק כפי אתה היית עושה. אני מבטיחה לעמוד לצד יובל ודורית כפי שהיית עושה".
"כל כך רציתי לסעוד אותך אבא, דמיינתי אותך מזדקן לידי, ליד אמא, דמיינתי אותי מטפלת בך בדיוק כמו שטיפלת בסבא יעקב. דמיינתי את הילדות שלי גדלות לך בידיים. לומדות על כיבוד הורים כפי שאתה לימדת אותך דרך מעשים. דמיינתי אותך מחבק את נוגה כל כך הרבה פעמים ובכלל לא הכרת אותה. כמה היית אוהב אותה, אבא".
בהספדה הודתה בר לחיילי צה"ל. "תודה שאתם מראים איך נראית לקיחת אחריות, תודה שאתם הולכים לכל משימה", אמרה.
בנו של גודארד, גוני, ספד גם הוא לאביו. "אבא היקר, יותר משנתיים אני רוצה להגיד לך שאני אוהב, שאני מתגעגע, ואני רוצה גם לבקש סליחה. סליחה שלא הצלחתי להציל אותך ואת אמא, סליחה שלפעמים לא הייתי בן טוב, סליחה שלקח יותר מדי זמן להביא אותך לקבורה לצד אמא של כך אהבת. אתה יכול לנוח לך בשלווה עם אמא למעלה. אתם יכולים להסיר את הדאגה שלכם עלינו, אנחנו שורדים בחיים האלה בזכותכם".
