נביל אשרף ספיא, ילד בן 15 נורה למוות. סבאח אבו אל קיעאן, הלכה לסופרמרקט ונרצחה. ארבעה אירועי רצח רק בשבוע האחרון בחברה הערבית, 30 מאז תחילת החודש. 223 מתחילת השנה. אלה מספרים לא נתפסים בכלל.
ואם אלה היו יהודים – וואי, איזה קול צעקה היה נשמע בארץ. זעקה של ממש. הסירנות - היו עולות עד לכנסת. אבל עכשיו? "זוֹ בעיה של ערבים". לא, לא, חברים. זאת לא בעיה של ערבים. זאת בעיה חברתית קשה שלא מטופלת. של קנים שלופים בכפרים ערביים וגם בכבישים שעליהם נוסעים ערבים - ויהודים.
קשה להבין מה קדם למה: התעלמות וחוסר יחס או היעדר טיפול. אבל כשבחברה היהודית מפענחים יותר מ-70% פשיעה ואצל האוכלוסייה הערבית "מסתפקים" ב-10%, הפער הזה מסביר הכל: חוסר האמון במשטרה.
התעלמות או היעדר טיפול? 223 אנשים נרצחו מתחילת השנה בחברה הערבית. אם אלה היו יהודים המדינה היתה מזדעזעת | הטור של @ifatglick #מהדורתכאןחדשות עם @mayarachlin pic.twitter.com/V74s5vlrbS
— כאן חדשות (@kann_news) November 27, 2025
הוא מסביר גם למה בחברה הערבית מאבדים אמון כללי בשלטונות. ואולי יש בו גם כדי להסביר אפילו את הניסיון לקחת את החוק לידיים. לדעתי, האדישות שלנו כחברה היא כלי משחית, לא פחות מאקדח. אז צריך לצעוק עכשיו בקול, כמה שיותר גדול – לפני הקורבן הבא. לפני עוד מוות מיותר.
