דו"ח חדש של ה-OECD חושף כי רמות גבוהות של מיומנויות והשכלה בישראל אינן מתורגמות לאיכות שכר ותעסוקה, בפער משמעותי בהשוואה למדינות אחרות, כך נחשף הבוקר (שלישי).
מהדו"ח הנוכחי, OECD Skills Outlook 2025, עולה כי פערים ברמת המיומנות אינם מקריים והם תולדה של תנאי רקע סוציו-אקונומיים והם, לרוב, מעמיקים לאורך החיים.עם זאת, מדגישים בדו"ח, זוהי אינה גזרת גורל ודווקא ההשתנות המהירה בעולם העבודה פותחת פתח למוביליות וצמצום פערים. עוד עולה מהדו"ח כי הפערים המגדריים בעולם העבודה כמעט ואינם מצטמצמים - גם לנוכח שיפור במיומנויות.
הדו"ח מצביע בבירור על כך שרמת המיומנויות נגזרת גם מרמת ההשכלה, וככל שזו גדולה כך, לרוב, עולה הסיכוי להשתלבות אפקטיבית יותר בשוק העבודה - כאשר ההשלכות הן באיכות התעסוקה וברמות השכר. לעומת זאת, בישראל רמת ההשכלה משפיעה באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות ואינה מהווה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה מוגבלת יותר: ברמות ההשכלה הביניים (לימודים על-יסודיים ופוסט-תיכוניים מקצועיים ועיוניים) התוספת למיומנויות נמוכה יחסית. בהשכלה גבוהה קצרה ובתואר ראשון ומעלה התוספת כבר גדולה בהרבה – כך שבישראל הלימודים הגבוהים מחזקים את המיומנויות, אך בשלבי הביניים ההשכלה הפורמלית מוסיפה פחות מיומנויות כמותיות מאשר ברבות ממדינות ה-OECD.
במקביל לפערים אחרים, הדו"ח מלמד על פערים סוציו-אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן פערים מגדריים בתעסוקה וברמות השכר שאינם מצטמצמים. יצוין שמדו"חות אחרים עולה כי במדדים האחרים ישראל נמצאת פחות או יותר סביב הממוצע ברמת המיומנויות שבה, כאשר המפתיע הוא שמדובר באחת המדינות בעלות שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה המשמעותי ביותר בעולם.
