המערכה מול איראן עלתה מדרגה - וכעת היא מכוונת ישירות ללב משק האנרגיה של הרפובליקה האסלאמית. מה שהחל כעימות צבאי על סוגיית הגרעין, הופך למאבק גלובלי על תשתיות קריטיות, כאשר במוקד נמצאים מצר הורמוז, אחד העורקים החשובים בעולם למעבר אנרגיה, ותשתיות האנרגיה של איראן, בהן שדה הגז הענקי "סאות' פארס" הממוקם במפרץ הפרסי - עורק החיים הלאומי של הרפובליקה האסלאמית.
פקק התנועה היקר בהיסטוריה יסיים את המלחמה באיראן?
במצר הורמוז, נתיב שיט צר ברוחב קילומטרים בודדים, עוברת מדי יום 20% מצריכת הנפט העולמית. איראן, ששולטת על המצר, איימה במשך שנים להפעיל את "נשק יום הדין" שלה: סגירה של המצר לכל כלי השיט במקרה שהיא תותקף - ויצירת פקק שיטלטל את השווקים.
באיראן החליטו לממש את האיום - והודיעו על חסימת המצר. משטר האייתוללות פגע בכמה ספינות שעברו בו, ועשרות מכליות עם מיליארדי ליטרים "נתקעו" במקום ולא יכלו לנוע. בהמשך למהלך, ששיתק את מעבר המכולות, מחיר הנפט זינק לשיא של ארבע שנים.
ככל שיעבור הזמן, הפקק הזה עלול להפוך לכאוס כלכלי: בשלב מסוים מאגרי הנפט במפרץ יתמלאו עד הסוף ויהיה צורך בצעד דרסטי: לעצור את השאיבה בבארות הנפט. עצירה כזו יכולה לגרום לנזק כבד לבארות ותדרוש עוד כמה חודשים של תיקון והפעלה מחדש.
במצב כזה תתחיל שרשרת כואבת. מחירי האנרגיה בעולם יקפצו לשמיים, מחירי הדלק והטיסות יזנקו ויהיו מפעלים שיפסיקו לייצר בגלל העלויות הגבוהות - מה שעלול להוביל לשלב הבא: מוצרים יתחילו להיעלם מהמדפים והפסקות חשמל יהפכו לעניין יום-יומי.
בינתיים בעולם שולפים רזרבות, ובסעודיה מתכננים להפעיל צינור יבשתי שיזרים נפט לצד השני של המפרץ. אבל כל הפתרונות האלה לא יענו על כל הצורך העולמי. זו הסיבה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נמצא במרוץ נגד השעון. הוא מפציץ אתרים ששולטים על המצר, מנסה לגייס כוחות לניקוי המוקשים ושוקל השתלטות על מאגרי הנפט של איראן כמהלך תגובה. כל זה כדי להציל את הכלכלה העולמית לפני הכאוס הגדול.
תקיפת שדה הגז " דרום פארס", שמספק יותר מ-70% מצריכת הגז באיראן - מהווה איום אסטרטגי שעשוי לערער את המשטר; החשש של מדינות המפרץ - פגיעה במתקני אנרגיה בשטחם | @Yoav__Zehavi עם השלב החדש במלחמה - בו משק האנרגיה על הכוונת#מהדורתכאןחדשות עם @talberman pic.twitter.com/3eFvKIxMGC
— כאן חדשות (@kann_news) March 18, 2026
מנגד, נמצא שדה "סאות' פארס" שהותקף על-ידי ישראל. השדה, אחד מהגדולים בעולם, מספק יותר מ-70% מתצרוכת הגז של איראן ומזין את רוב ייצור החשמל במדינה. פגיעה בו אינה רק מכה כלכלית עבור איראן - מדובר באיום אסטרטגי שעלול להחשיך ערים שלמות ולערער את היציבות השלטונית מול אוכלוסייה אזרחית שתיוותר ללא אנרגיה.
אולם, ההשלכות חורגות הרחק מעבר לגבולות איראן. השדה הוא חלק ממאגר עצום המשותף לקטר (שם הוא מכונה "North Dome"). פגיעה בצד האיראני נושאת בחובה סיכונים טכניים וסביבתיים למאגר כולו, מה שעלול לגרור לקלחת את דוחה – שחקנית מפתח באספקת גז נוזלי (LNG) לאירופה ולאסיה – ולשבש את שרשראות האספקה העולמיות.
הפגיעה ביכולת האנרגטית דוחקת את איראן לפינה ומגדילה את הסבירות למימוש "דוקטרינת האימים" שלה: "אם לנו לא יהיה, לאף אחד לא יהיה". חרף האיומים מצד ארה"ב, אחרי התקיפה הישראלית של המתקן, תרחיש שבו איראן תוקפת בתגובה תשתיות מים ואנרגיה בסעודיה או באיחוד האמירויות הוא ממשי. הסלמה כזו עלולה לשתק לחלוטין את נתיבי השיט במצר הורמוז ולהקפיץ את מחירי הנפט לרמות שיגררו מיתון עולמי ומעורבות ישירה של המעצמות.
המלכוד של טראמפ: שמירת ההרתעה, או הורדת מחירי הדלק?
כעת, טראמפ מוצא את עצמו במלכוד אסטרטגי ופוליטי. מצד אחד, הנשיא האמריקני התחייב בקמפיין הבחירות שלו כי יוריד את מחירי האנרגיה ("Drill, Baby, Drill"). אולם, שוק הנפט הוא "כלי שלוב" – תקיפה באיראן יוצרת בהלה ששום הפקה אמריקנית לא יכולה לפצות עליה בטווח המיידי. על כן, הוא מסתכן במחיר הפוליטי של עליית מחירי הדלק בארצות הברית, מה שיהווה תמריץ לבסיס מתנגדיו - רגע לפני בחירות אמצע הקדנציה.
כמו כן, הנשיא האמריקני מעוניין שבעלות בריתו יישאו בנטל הביטחוני, אך הוא אינו מוכן להעניק לישראל "צ'ק פתוח" שעשוי לגרור את ארצות הברית לעימות יקר שעלותו נאמדת בטריליוני דולרים.
התפתחות דרמטית נרשמה ביום חמישי, עם התנערותו המפורשת של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהטענה הישראלית כי התקיפה של שדה הגז האיראני נעשתה בתיאום עימם, וטען כי ארצות הברית "לא ידעה ולא הייתה שותפה" לעניין. הוא הבהיר כי "ישראל לא תשוב לתקוף את שדה הגז החשוב הזה", אך בד בבד שיגר איום לאיראן: "אם היא תתקוף את קטר - ארצות הברית תפוצץ בעצמה את מתקני הגז בדרום פארס".
יומיים אחרי קרב הגרסאות הסותרות בין טראמפ לטענות בישראל, שגרר בלבול ותגובות נזעמות, הנשיא האמריקני הציב בשבת דד-ליין מאיים לאיראן: "פתחו את מצר הורמוז תוך 48 שעות - או שנתחיל להשמיד תחנות כוח - החל מהגדולה ביותר".
המערכה על הגז בפרט והמלחמה עם איראן בכלל משפיעות גם על יחסי המעצמות. איראן היא ספקית אנרגיה קריטית לסין, ופגיעה בה היא פגיעה ישירה בכלכלה הסינית. מהלך כזה עשוי לדחוק את סין, רוסיה ואיראן לברית אנרגטית הדוקה יותר במסגרת ה-BRICS+.
רק לפני כמה ימים הודיע רשמית שר האוצר של ארצות הברית סקוט בסנט כי הממשל האמריקני יתיר זמנית את מכירתן של 140 מיליון חביות נפט איראני שכבר הועמסו ושטות בלב ים. לדבריו, המהלך שנועד "להערים על איראן וסין". איך? בכך ש"הנגשת המאגר הזה לעולם תקל על הלחצים באספקה שאיראן גורמת" במקביל לכך ש"סין אוגרת נפט איראני בזול בצל העיצומים".
בהתאם לכך, ייתכן כי הסלמה כזו תאיץ את תהליך ה"דה-דולריזציה" ממנו חושש הנשיא טראמפ, כאשר עסקאות אנרגיה יתבצעו ביואן במקום בדולר – מה שיהווה איום אסטרטגי ארוך-טווח על הכלכלה האמריקנית.
