השאלה מה היו עושים בשב"כ אם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעדכן אותם על השיחה שקיבל מנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד כמוה כשאלה מה היה עושה נתניהו לו היו מעירים אותו בלילה. כלום וכלום.
תמיד אפשר לטעון שעוד איתות מעוד מקור היה מצליח לנער את שב"כ, ותמיד אפשר לטעון שנתניהו היה מעיר את כל צה"ל, העניין הוא שגם ראש הממשלה וגם מערכת הביטחון היו תקועים עמוק בקונספציה. ולכן יותר סביר ששב"כ היה מהנהן ודוחף גם את השיחה הזאת למגירת ה"חמאס לא רוצה מלחמה", וגם נתניהו היה זורם עם ההערכות השגויות שמדובר שוב בתרגיל ו"נדבר בבוקר".
יותר סביר גם, שאפילו אם סינוואר היה עומד בכיכר פלסטין בעזה וּמכריז לתוך מגפון שבבוקר הוא פותח במלחמה נגד ישראל, גם זה לא היה מצליח להזיז אף אחד מהתפיסה שהתקבעה עמוק בצמרת הישראלית: חמאס רוצה הסדרה, רוצה פועלים, רוצה כסף, מלחמה? לא באינטרס שלו כרגע.
ומכול הדיון הסוער שמתנהל כרגע בשאלה אם נתניהו הִסתיר מידע ממערכת הביטחון וּמה היה קורה אילו, שתי העובדות הכי חשובות שצריך לזכור הן אלו: ראש הממשלה בשבעה באוקטובר היה נתניהו, ומכול הצמרת הביטחונית הוא היחיד שנותר בתפקידו.
