בשבועיים שנותרו עד הבחירות, מעצר של תלמיד ישיבה חרדי אחד עלול להצית מחאה המונית ולהחזיר את סוגיית הגיוס לראש סדר היום. הלילה, החלטה של חיילים במשטרה הצבאית הייתה יכולה לשנות את המציאות הפוליטית בישראל.
אתמול בשעה אחת בלילה התקבלה ידיעה שהצליחה לטלטל למספר דקות את הרשת החרדית: ארבעה תלמידים עריקים מישיבת חברון - מהישיבות היוקרתיות ביותר בעולם החרדי, עוכבו בכביש 1 על ידי חיילי המשטרה הצבאית, כהכנה למעצרם והעברתם בהמשך לכלא הצבאי.
הידיעה הציתה את השטח. מפגינים נערכו להגיע למקום, עסקנים בכירים הוקפצו וקווי ההתרעות החרדיים הטלפוניים הדליקו את השטח. אלא שאז התקבל דיווח הרגעה כי בצה"ל ובמשטרה הוחלט לשחרר את הארבעה לדרכם. המחאה הגדולה לא יצאה לדרך, והאירוע הסתיים כמעט כפי שהתחיל.
על פי הנהלים בצה"ל וגם בהתאם לפסיקת בג"ץ - המעצרים הללו צריכים להתבצע, ואולם, הם מתבטלים לא פעם בגלל חשש מהפגנות ומחאות בעת המעצר, איתן הצבא מתקשה להתמודד.
וכדאי להתעכב דווקא על מה שלא קרה.
בשלוש השנים האחרונות נעצרו עריקים חרדים רבים, אך מעצר של תלמידים מישיבות עילית, המזוהים עם צמרת עולם התורה הליטאי, הוא אירוע מסוג אחר. לא כל מעצר של עריק מצליח לטלטל את הציבור החרדי. יש הבדל בין צעיר חרדי משולי החברה שנעצר, לבין תלמיד מישיבה שנחשבת לאחד ממוסדות הדגל של החברה החרדית. בשבוע שעבר נעצרו מספר צעירים שלא שייכים לאליטה החרדית ואלפי מפגיני הפלג הירושלמי חסמו צירים מרכזיים לכמה שעות, וכשמדובר בארבעה תלמידים כאלה מישיבת עילית, פוטנציאל הנפץ גדל משמעותית.
כדי להבין עד כמה, צריך לחזור כשנה לאחור. מעצרו של תלמיד ישיבה חרדי עריק אחד מישיבת העילית "עטרת שלמה" הוביל אז למחאה המונית, שבשיאה התכנסו בירושלים מאות אלפי בני אדם במסגרת מה שכונה "עצרת המיליון". ההנהגה החרדית הבכירה התייצבה, רבנים ופוליטיקאים התגייסו למאבק, והכלא הצבאי הפך למוקד מחאה של ההנהגה הרוחנית הבכירה של הציבור החרדי.
זה קרה בעקבות מעצר של תלמיד אחד. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו ארבעה תלמידים מישיבת חברון היו נעצרים. במצב כזה, ההנהגה החרדית הייתה מגיבה בעוז, מתייצבת לצד תלמידי הישיבה ופועלת להוצאתם מהכלא. מחאה כזאת, ימים ספורים לפני הבחירות, הייתה עשויה להוציא לרחובות ציבור חרדי רחב, לאחד פלגים שבימים כתיקונם חלוקים ביניהם, ולהחזיר את סוגיית הגיוס למרכז השיח הציבורי.
מבחינת גוש השינוי, זה היה עשוי להיות תרחיש כמעט אידיאלי.
המאבק בגיוס החרדים הוא אחד הנושאים הנפיצים ביותר בפוליטיקה הישראלית. מחאה המונית סביב מעצר תלמידי ישיבה הייתה יכולה להציף מחדש את הסוגיה, לדחוק הצידה נושאים אחרים ולהציב את השותפים הקואליציונים של המפלגות החרדיות בעמדת התגוננות. במקביל, היא הייתה עשויה לספק לגוש השינוי הזדמנות לחדד את המסר שלו ולגייס תמיכה ציבורית.
בעיצומה של מערכת בחירות, שבה כל מנדט עשוי להכריע את זהות הממשלה הבאה, גם לאירוע נקודתי כזה יש פוטנציאל לשנות את סדר היום.
וכאן מגיע הפרט המדהים בסיפור: כל זה עשוי היה להיות תלוי בהחלטה שהתקבלה באמצע הלילה, בשטח, בידי חיילים במשטרה הצבאית.
בשבועיים הקרובים, מעצרי עריקים חרדים עלולים להיות אחד המשתנים הנפיצים ביותר במערכת הבחירות. כל עוד המעצרים כמעט לא מתקיימים בשל חשש של הצבא והמשטרה מהמחאות האלימות, וכשהם כן קורים בדרך כלל העצורים לא מזוהים עם הישיבות המרכזיות, התגובות נשארות מוגבלות יחסית. אבל אם ייעצרו תלמידים ממוסדות הנחשבים לסמל של עולם הישיבות, הלחץ שההנהגה החרדית תפעיל צפוי להיות עצום ואיתו גם שינוי השיח הציבורי.
בשבועיים שנותרו עד ההכרעה בקלפי, ייתכן שהשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא תלויה, לפחות בחלקה, גם בהחלטה של חייל אחד במשטרה הצבאית.
