יותר מהכול, מסמך תפיסת הביטחון של נתניהו הוא ההוכחה עד כמה הקונספציה שלטה בישראל - על מסדרונות משרד ראש הממשלה והקריה - במשך שנים.
היום החליט ראש הממשלה נתניהו להציג לציבור, במקרה מוחלט, תשעה ימים לפני הבחירות, את תפיסת הביטחון החדשה שלו. בניגוד למה שאפשר לחשוב, לא מדובר במהלך שהוכן בימים האחרונים. ראש הממשלה נתניהו הנחה את המטה לביטחון לאומי לגבש את אסטרטגיית הביטחון החדשה שלו כבר לפני מספר חודשים. לניסוח המסמך המלא, כך נודע ל"כאן חדשות", הסתייעו בתא"ל במיל' ארז וינר, היום יו"ר תנועת "הביטחוניסטים", ובפרופ' גבי סיבוני, מנכ"ל מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
מסמך תפיסת הביטחון שרה"מ הציג הערב:
המהלך הזה הוא תוצר של יישום הערות דו"ח המבקר בנושא, שהצביע בפעם המי יודע כמה, על כך שהמערכת הלאומית והביטחונית פשוט כשלו בלהגדיר מהם האיומים על ישראל, ומה סדרי העדיפויות להתמודדות איתם. טבח 7 באוקטובר, גרס המבקר, מחייב בחינה מחודשת של תפיסת הביטחון הקיימת.
בדברי ההסבר למסמך בן שני העמודים שהופץ, נכתב כי "מלחמת התקומה חייבה רענון של עקרונות בסיסיים בתפיסה המסורתית של הביטחון הלאומי, וביניהם: מתן עדיפות למניעה והתקפה על פני הכלה והגנה, כולל נקיטת מכת מנע לסיכול איומים מתהווים" . ובכן, לא היה צריך רענון אם עקרונות אלו היו הבסיס למדיניות הביטחונית הישראלית קודם לכן.
עד כמה המסמך הזה שונה ממה שנתניהו בעצמו הכתיב? בואו נראה את המסמך הקודם שגיבש נתניהו על האסטרטגיה הביטחונית בישראל - בשנת 2018 (שפורסמה הודות לעמותת "הצלחה"). הכותרת אז הייתה "תפיסת הביטחון הלאומי 2030", והטיוטה שלו חושפת את הלך הרוח של ראש הממשלה נתניהו בעצמו בנוגע לאיומים הביטחונים. בין היתר, נכתב כך: "כאשר אי הכרעת המערכה לא גובה מאיתנו מחיר כבד מדי, ניתן לסיימה ללא הכרעה חד משמעית".
מסמך תפיסת הביטחון משנת 2018:
ניסוח אחר שהוצע גרס כך: "ישנם עימותים בהם ההישג המדיני הנדרש אינו מחייב את הכרעת האויב, במקרה כזה נתאים מענה מוגבל". במילים אחרות, הכלה, גרסת נתניהו. אגב, אם מישהו תוהה, המסמך הזה נותר בעיקר בארכיון. למרות שעות רבות של עבודת מטה, הוא בכלל לא הוצג לשרי הקבינט, לא אושר ולא אומץ.
אבל למרות זאת, התפיסה הזו, של לטפל רק במה שבוער ואת כל היתר לדחות, היא ששלטה בכול: אצל ראש הממשלה נתניהו ואצל מערכת הביטחון - כולה. לא סתם, באותו דיון מצוטט מ-1 באוקטובר 2023, הנחה ראש הממשלה נתניהו להמשיך בנתיב ההסדרה עם חמאס. הרי אם אפשר לא להכריע, אז עדיף.
הבעיה היא שהמחיר אכן היה כבד מדי. עשרות שנים של מדיניות שבסופה הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה. המסמך הקודם, שפירט את עיקרי העוצמה הצבאית, קבע כי "צה"ל יכריע את הכוח הצבאי של האויב באופן חד משמעי ובמהירות, על מנת להוציא את העורף מטווח הפגיעה ולמנוע מהאויב הישגים משמעותיים (כגון כיבוש ישובים הסמוכים לגבול). הכרעת האויב תושג כאשר ישלל רצונו להמשיך ולהילחם וכאשר כוח עמידתו יפגע באופן משמעותי. כך נרחיק את המלחמה הבאה".
בטיוטה, בכתב ידו של נתניהו שנחשפה בשנת 2023, מתברר כי רה"מ מחק את אזכור האפשרות לכיבוש יישובים הסמוכים לגבול. שלוש שנים אחרי הטבח, האפשרות הזו לא יכולה להימחק. גם לא הזיכרון של הטבח, גם לא של המדיניות שהייתה לפני.
