ב-24 בפברואר 2022 רוסיה פלשה לאוקראינה במהלך שהפתיע רבים. בתום שנה למלחמה, אשר הובילה לטלטלה באירופה ובעולם בכלל, ניתן לסמן מספר לקחים אסטרטגיים ואופרטיביים, שעשויים להשליך על עתיד המלחמה המודרנית. על ישראל ללמוד מלקחי המלחמה, ולבנות את כוחה ואת האסטרטגיה שלה על בסיס לקחים אלה.
לקחים אסטרטגיים – המלחמה במאה ה-21
אוקראינה זכתה לתמיכה מעצמתית אמריקאית מראשית המלחמה. ביקורו של ביידן באוקראינה באחרונה אף חיזק את תדמית המחויבות האמריקאית. השנה האחרונה המחישה ביתר שאת כי תמיכה מעצמתית היא רכיב קריטי, גם אם לא עומד לבדו. במלחמה באוקראינה הגיבוי המעצמתי האמריקאי היה לגורם מרכזי, שסיפק אורך נשימה לאוקראינה, המדינה הנלחמת. ארה"ב סיפקה תמיכה כספית ואמצעי לחימה, כמו גם תמיכה מורלית ומוסרית אשר השפיעה על חוות הדעת העולמית. אך בסופו של דבר, אוקראינה נותרה לבדה במערכה הצבאית מול רוסיה. בנוסף, לאחר שהיה ברור שאוקראינה לא מובסת אלא נלחמת - התמיכה המעצמתית גברה. דבר הממחיש את חשיבות עצמאות המדינה הלוחמת, לצד התמיכה המעצמתית.
על אף התפיסה שהשתרשה טרום המלחמה ובשלביה הראשונים, המערב והעולם הדמוקרטי הוכיח במידה רבה את חוזקתו. בחלוף שנה המערב לא נשבר, צבאות אירופה התעצמו במידה רבה, והתגלתה נחישות המערב לקחת סיכון ולעמוד בצד האוקראיני, על אף המחירים שנדרשו האירופאים לשלם. הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לברית נאט"ו, חיזקו את הארגון ואת חשיבותו כברית הגנה אסטרטגית בעולם שבו המלחמה עדיין רלוונטית.
עוד בלטה במערכה באוקראינה, חשיבות הלכידות החברתית והחוסן פנימי כמרכיב מכריע במלחמה. החוסן החברתי האוקראיני יצר חוסן צבאי ולהפך, ניתן לראות זאת במעורבותה ברשתות החברתיות אשר השפיעה על חוות הדעת העולמית על המלחמה, בעידוד ותמיכת האוכלוסייה בצבא ובהירתמות האוכלוסייה האזרחית ללחימה. דוגמה לכך במקרה המפורסם של הפלת רחפן רוסי באמצעות זריקת צנצנת מלפפונים חמוצים, בידי אישה אוקראינית. המעורבות הגבוהה של האוכלוסייה האזרחית הובילה להתגבשותה של אומה עצמאית, מלוכדת ופטריוטית, זאת בניגוד לחוסר התמיכה ולשיעורי הגיוס הנמוך של האוכלוסייה הרוסית לצבא הרוסי שתרם לחולשתו, באופן המדגיש את היות החוסן הלאומי כמרכיב מרכזי בעוצמה של הביטחון הלאומי.
בבואנו לבחון את כלי ההשפעה של הקהילה הבינלאומית, קיבלנו הוכחה נוספת למוגבלותן של הסנקציות בהשפעה על מלחמה בטווח הקצר. על אף הסנקציות חסרות התקדים על רוסיה, היא מחזיקה מעמד והדבר לא השפיע על תוצאות הקרב. ברם, אנו רואים בעתיד אפשרות להיחלשות משמעותית של המדינה הרוסית, והשפעה על המשטר. על כן, טווח הזמן לאפקטיביות של סנקציות כלכליות בחסות מדינתית הינו ארוך. עם זאת, יצוין כי רוסיה נערכה בשנים האחרונות לסנקציות אלו והפחיתה הישענותה על קשרים כלכליים עם המערב, באופן שמסייע לה "להישאר עם הראש מעל המים".
במלחמה באוקראינה התבטא באופן תקדימי הפיכתו של המגזר הפרטי למרכיב מהותי באסטרטגיה של מלחמה ושלום. ההחלטה של חברות ענק לצאת מרוסיה על דעת עצמן מתוך שיקול ערכי, כסנקציות וולונטריות על רוסיה, ההחלטה של אילון מאסק לספק תקשורת לאוקראינה ובהמשך דרישתו לקחת חלק בתהליכי סיום המלחמה, הינם תולדה של העולם החדש בו למגזר הפרטי כוח הולך ועולה. כיום ישנן פירמות אזרחיות בעלות עוצמה כלכלית וטכנולוגית משמעותית מזו של מדינות. כלי הרגולציה הוולונטרית שהפעילו, היו חלק ממנופי הלחץ המשמעותיים על המשטר הרוסי.
אבני בניין הכוח במלחמה המודרנית
המערכה באוקראינה הוכיחה את חשיבותו של מודיעין להתרעה בפרט, ואת המודיעין כרכיב קריטי לאורך כל חיי המלחמה. כבר בסוף 2021, נחשפו התרעות אוקראיניות לנוכח צבירת כוחות צבא רוסיים, שזוהתה מעבר לגבולה המזרחי של אוקראינה. המודיעין הצבאי האוקראיני אף היה הראשון לחשוף מפה שבה צוינו כיוונים אפשריים שמהם תתבצע המתקפה נגד אוקראינה. ההתרעה המקדימה אפשרה לאוקראינה להיערך למערכה הקרבה, להתאושש מהר יותר ולהכשיל את התחבולה הרוסית. ניתן לראות כי ההשקעה ביכולת המודיעין, שהינה יכולה מעצמתית, בשגרה, משלמת עצמה בחירום.
עוד הוכיחה המלחמה כי סייבר אינו נשק יום הדין כפי שנהוג לעיתים לתפוס אותו. המלחמה באוקראינה נחשבת ל"מלחמת הסייבר העולמית הראשונה", עם פעולותיה הרבות והמגוונות של רוסיה במרחב הדיגיטלי לסכל את תשתיותיה המדיניות של אוקראינה, לרבות השתלטות האקרים רוסיים על הרשת של החברה לאנרגיה גרעינית באוקראינה. עם זאת, בפועל נראה כי הסייבר היה לאלמנט משלים, שאינו מספק על מנת לשנות את המערכה בפני עצמו, אלא כנדבך אופרטיבי נוסף שיש להתחשב בו.
שכלול מבנה הכוח החדשני, שימוש בטכנולוגיה חדשנית, ובפרט הישענות על כטב"מים, לא השפיעו משמעותית על תוצאות המערכה בשדה הקרב. העקרונות והטכניקות המוכרות עדיין רלוונטיות: עומק בהגנה, שילוב ארטילריה בהגנה ובהתקפה, הגנת נ"מ צמודת כוח, תמרון והסוואה וכו'. אלו, הוכיחו כי שדה הקרב הקלאסי עודו רלוונטי ועדיין אין חלופה לפעולה הקרקעית.
ברוסיה, פוטין הוטעה על ידי אנשי הצבא כי יצלחו בקלות לכבוש את המדינה האוקראינית – וכך נחל המנהיג הפתעה אסטרטגית כבירה. הגנרלים הרוסים טענו זאת על רקע הצלחת כיבוש חצי האי קרים, אתגר קל בהרבה, ועקב תרבות של שקר וחוסר דיון נוקב וביקורתי בין דרג צבאי למדיני. כך באה לידי ביטוי חולשתה הגדולה של המנהיגות הכריזמטית טוטליטרית. הדבר מדגיש ומחדד את חשיבות הפיקוח של הדרג המדיני על הדרג הצבאי והביטחוני, מתוך הבנה שלדרג הביטחוני אינטרס להעצים את כוחו ומעמדו.
המרכיב התודעתי במלחמה בלט ביתר שאת גם כן, עם הצלחתו של זלנסקי לגרוף אהדה ברחבי העולם. היא התחילה בהופעותיו בתקשורת והדרמה שיצר בתחילת המלחמה, והמשיכה דרך דיפלומטיה של הפעלת קבוצות לחץ ברחבי העולם וברשתות החברתיות. למול זאת בולט הכישלון הרוסי להשפיע על המערב - על אף הניסיונות הרבים, דומה שצריכת המידע במדינות המערב הכהה את הרגישות לתעמולה הרוסית ולניסיונות ההטעיה. בניגוד לכך, הציבור ברוסיה קנה את הנרטיב של מלחמה כנגד הנאצים. זו אומנם הצלחה חלקית שלא הומרה להירתמות צבאית, אך ככלל בקרב הציבור הרוסי הרחב, פוטין הצליח בהטמעת הנרטיב.
לקחים לישראל
ישראל צריכה ללמוד מהמלחמה באוקראינה, ולהטמיע את הלקחים השונים בבניין הכוח הצבאי כמו גם באסטרטגיה המדינית שלה:
1) התמיכה המעצמתית האמריקאית לישראל קריטית, כנדבך שיספק מעטפת הגנתית ולגיטימציה לישראל בעת הצורך, אך אינה מייתרת את הצורך לעצמאות ישראלית.
2) על ישראל להישאר ב"מחנה הדמוקרטיות", מתוך הבנה שאין מדובר במחנה דועך, אלא מחנה שעוצמתו הוכחה בשנה האחרונה.
3) החוסן החברתי של ישראל, המתערער בימים אלו לנוכח המחלוקת הפוליטית, מהווה נדבך דרמטי בביטחונה הלאומי כפי שראינו במלחמה באוקראינה – ויש לתת על כך את הדעת.
4) הסנקציות הכלכליות, הן בחסות האו"ם והן הוולונטריות בחסות המגזר הפרטי, בעלות השפעה הולכת וגדלה, על ישראל להתחשב בהשפעות האפשריות של סנקציות אלו על הכלכלה הישראלית למול פעולות שונות שממשלות ישראל יחליטו לבצע.
5) יש לבחון את התוכניות האופרטיביות של ישראל – תוך הדגשת חשיבות המודיעין להרתעה, סייבר כאלמנט אופרטיבי משלים, ואיזון בין רכיבי שדה הקרב הישן לחדש.
6) על רקע מזכר ההבנות שהוסכם בימים האחרונים בין האוצר לבין צה"ל, יש להעמיק בשאלת הפיקוח של הדרג המדיני על הדרג הביטחוני, בגם שאין חשש מפני תהליכים דומים לאלו שהתרחשו ברוסיה הטוטליטרית – עדיין חסרים מנגנונים במערכת הישראלית שיבטיחו הכוונה ופיקוח מיטביים של הדרג המדיני על הדרג הביטחוני.
7) ולבסוף, על מערכת הביטחון בשיתוף הדרג המדיני לבחון ולהעמיק באסטרטגיית התודעה של ישראל, מתוך הבנה שמדובר במרכיב מעצב מערכה.
הרחבות וראיונות עם ח"כים, מומחים ואנשי ביטחון מהארץ ומהעולם ייינתנו ב-1 במרץ, בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשיתוף פעולה עם כאן חדשות
אלוף במיל' תמיר הימן הוא מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי inss, לשעבר ראש אמ״ן
