חשבתם שהייתם כבר בכל סרטי החוצפה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהפך לעבריין סדרתי וישב בכלא? חשבתם שהאיש מהחיבורים המשחיתים שבין הון לשלטון שבר כבר את כל שיאי החוצפה של עצמו?
אז חשבתם. אולמרט חושב אחרת.
האיש שנהג בשעתו להתרועע עם עבריינים והפך לעבריין בעצמו; האיש שקשר כתרים לראשו והצליח לשכנע את עצמו שהוא בכלל אלפרד דרייפוס, או לפחות בן דוד קרוב שלו - מתעקש עכשיו להוכיח לכם שהוא עשוי מחומר אחר. שהוא לא מה שחשבתם עליו.
מבחינתו, אתם טועים בו; אתם לא מכירים אותו באמת; אתם לא יודעים שמדובר באדם בעל ערכים, חמלה, צניעות ורגישות ציבורית – מלח הארץ ממש. הראיה: הספר החדש שהוא פרסם לפני חודש. הסיפורים הרואים בו אור.
הספר הזה מוכיח מבחינתו שהוא חף מפשע, שרדפו אותו על רקע פוליטי, שהוא בכלל קורבן לעלילות שווא. שאילו עשינו שיעורי בית היינו מגלים שהדאגה לזולת - לא חלילה לכיסו הפרטי ולכיס כמה מחבריו - היתה תמיד כרטיס הביקור שלו.
אתם צוחקים ודאי, אבל אותי זה לא מצחיק. האיש עז הפנים הזה ממשיך להתנהל כאילו לא היה באמת כלום. כאילו אנחנו אלה שצריכים לבקש ממנו סליחה - לא להיפך.
אולמרט צריך להודות למערכת המשפט
כל כך אטום ראש הממשלה לשעבר, כל כך לא מחובר לקרקע המציאות, עד שלפני כמה ימים הוא הגיש בקשה למשרד המשפטים ולנשיא המדינה, למחוק לו את הרישום הפלילי. אמיתי, אמיתי: אולמרט מבקש למחוק את כתמיו הפליליים ואת תקופת ההתיישנות. הוא מבקש בעצם לפתוח בפניו את הדלת למגרשים הפוליטיים. הוא למד כמה דברים מחברו אריה דרעי.
אז נכון שהוא שיבש את החקירות נגדו והודה בכך בבית המשפט; אז נכון ששופט מחוזי וחמישה שופטים בעליון הרשיעו אותו בקבלת שוחד; אז נכון שהוא שיקר בעדותו בשבועה במשטרה ובבתי המשפט שהוא קיבל מעטפות עם רבבות דולרים מאנשי העסקים לכיסו הפרטי – ועוד ועוד.
אז מה - זו סיבה להרחיק אותו לנצח מהפוליטיקה? הציבור אינו יודע שהמשטרה התנכלה לו בטענות סרק והפרקליטות תפרה לו תיקים? הוא לא קרא עדיין בספרו המונומנטלי שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז בנה את עצמו על גבו בדרכו לבית המשפט העליון?
מבחינת אולמרט, איש הנקמות וחיסול החשבונות, שדאג לבוא חשבון גם עם מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס, הוא לא חטא בכלום. לכן הבקשה שלו למחיקת הרישומים הפליליים מובנת מאליה, לכן מבחינתו היא ראויה לתשובה חיובית של כבוד הנשיא ראובן ריבלין. מבחינתו, הוא ראוי לשוב למערכת הציבורית. הוא תפור למידותיה.
בית הנשיא: אהוד אולמרט הגיש בקשת חנינה לביטול תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה של הרישום הפלילי בעניינו. הבקשה הועברה לטיפול הגורמים הרלוונטיים ולאחר שיועברו חוות הדעת המשפטיות הנדרשות, תובא להחלטת הנשיא @uriyaelk צילום: נועם מוסקוביץ', פלאש 90 pic.twitter.com/p0EQevLe7Q
— כאן חדשות (@kann_news) 9 באפריל 2018
בעניין הזה הוא צודק. בדרישה הזאת מזכיר לנו אולמרט את עולם מושגיו המעוות של מחליפו – של מי שפתח ראשון את דלת הממשלה בפני עבריינים במקום להקיא אותם. הוא דומה לו, הוא נרגן, הוא מתעב את שלטון החוק - הוא בא חשבון בספרו עם כל עולם האכיפה והמשפט, למעט עם עצמו. מהבעיות האמיתיות שלו הוא בורח.
בורח, ממש כך, כי הוא מנותק, כי הוא אטום, כי הוא מתעקש לא להבין את חומרת מעשיו, שקריו, תיקיו והרשעותיו. כי הוא לא מבין שעליו להודות בכלל למערכת המשפט בישראל, שנהגה בו לפנים משורת הדין, ולא להשמיץ אותה.
שהרי רק חסד היא עשתה אתו: רחמיה נכמרו עליו. הרבה שנות מאסר היא חסכה ממנו.
