הזירה הטכנולוגית והרשתות החברתיות חוו בשנה היוצאת בעיות שחלקן בגלל המשבר הכלכלי, ואחרות תולדה של בעיות הנמשכות שנים. עלייה במספר החשבונות המזויפים, הסתה, פגיעה בפרטיות המשתמשים ולבסוף מהלכים עסקיים שגויים וגדילה לא מבוקרת.
פייסבוק ,שהפכה למטא, עוברת חשבון נפש משמעותי. היא ואחרות נאלצו לפטר אלפי עובדים ולפגוע בשאר שנותרו. אבל הסיפור שתפס את עיקר תשומת הלב של העולם הטכנולוגי והעסקי כל השנה, היה ונותר מכירת טוויטר ליזם ואיל ההון אילון מאסק. אירוע שנמשך ברעש גדול מחודש אפריל, וגם כעת איש לא יודע לומר לאן הולכים טוויטר ומאסק – ביחד ולחוד.
זה קרה דווקא בתכנית בידור אמריקנית. הרגע שבו העולם קיבל אישור סופי, הוא שונה, וזה לא ישתנה. אילון מאסק, ידוען על שמופיע בסטרדיי נייט לב ואומר באומץ שהוא האדם הראשון בתוכנית עם תסמונת אספרגר, ולכן מתקשים להבין אותו. אולי הקושי להבין אותו נובע מכך שהוא גאון, ופורץ דרך טכנולוגי ועסקי שכל העולם עוקב אחריו? ואם לא, כל העולם, לפחות 124 מיליון העוקבים שלו, והתקשורת שמחכה לכל צעד ואמירה שלו.
בציוץ אחד הוא מעלה ומוריד מניות, מוביל טרנדים, האיש המדובר והמתוקשר ביותר גם אחרי שנבחר כאיש השנה של טיים. גם לאחר שחיפושי גוגל אודותיו הותירו מאחור את ביידן, טראמפ, זלנסקי, המלכה ובית המלוכה, ואפילו את משפחת קרדשיאן לאגפיה.
אז למה הוא מתכוון באמת? שאלו כולם וצחקקו במבוכה על כל צעד של אילון מאסק בשנה האחרונה. שנה שעמדה בסימן ההשתלטות שלו על הרשת החברתית טוויטר. נכון לרגע זה, הוא מקבל את דין המשאל שערך בין המשתמשים; יותר מ-17 מיליון משתתפים בסקר, כפוף לכך שלדבריו "ימצא מישהו טיפש מספיק שיוכל לקחת את התפקיד". כלומר, אני הולך, אבל עוד לא.
וזאת התמצית של הניסיון להבין את האיש המסקרן והשנוי ביותר במחלוקת בעולם – היזם שהעמיד שורת חברות ומיזמים שמשנים את העולם ושעשו אותו האיש העשיר מכולם עד לא מזמן, הוא כרגע רק מספר שתיים. הבעלים והמנהל ה"כול יכול" של ספייס אקס, טסלה, סולאר סיטי, ניוראלינק, דה בורינג קומפני, הייפרלופ, אופן אול. רשימה חלקית, ומזה כמה חודשים, בעל הבית השערורייתי והגחמני של טוויטר – הרכישה שמאיימת עליו יותר מכל דבר שעשה ולא עשה עד היום.
הוא הבטיח שקיפות וחופש דיבור כשהמבחן, כמו שאמר, הוא "לתת למישהו שאתה לא אוהב לומר משהו שאתה לא אוהב", ואמריקה מתה על זה. הנה הגיע הגאון הטכנולוגי והפיננסי המוזר משהו, עם המבטא הזר, שמוכן להילחם על הערך העליון - התיקון הראשון בחוקה - חופש הביטוי.
את דונלד טראמפ שחשבונו נחסם על ידי טוויטר יום לאחר ההתקפה בקונגרס, מאסק החזיר לרשת, אבל טראמפ לא ממהר לחזור. קרב ענקי האגו מותיר בינתיים את הנשיא לשעבר ברשת הפרטית שלו ואיתו עשרות מיליוני תומכיו. מאסק מצא בינתיים אויב חדש - קניה ווסט האנטישמי. אבל כל אלו אינן הבעיות העיקריות שלו, של טוויטר ושל שאר עסקיו. בסוף זו שורת הרווח ושווי ערך, ועם זה, הוא אינו מצליח להתמודד למרות המעמד האייקוני של המותג.
בלי תכנית עסקית, בלי באמת לרצות את הרשת, אחרי מאבק משפטי סביב הרצון שלו לסגת מהעסקה, מאסק הגיע למטה טוויטר עם כיור ביד ופיטר באבחה חצי מעובדי החברה. ואז, גם "הגדיל לעשות" והמציא את הסימן הכחול, שאיתו מנויים בתשלום יעזרו לו להילחם בבוטים וחשבונות מזויפים. כאילו לא ידע על קיומם, או על מספרם, ואז ויכוחים ומריבות השכם והערב על איך צריכה או לא צריכה להיות הרשת, כדי שתפסיק לדמם מיליוני דולרים, כל יום כשמפרסמים גדולים בורחים – ואנשים עוזבים את טוויטר למתחרים. ושוב, עולה השאלה שנשאלת מעת לעת – מה נסגר עם אילון מאסק?
האזינו ליומן סיכום השנה של השעה הבינלאומית בכאן רשת ב
הוא חסם חשבונות של עיתונאי עצמאי שעקב אחר תנועות מטוסו הפרטי וכל נוספים, אחר כך החזיר אותם, עזב הכול וטס למשחק הגמר של המונדיאל בקטאר אבל דאג להיראות שם לצידו של ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ. האם בגלל קשרים עסקיים כביכול? או הניסיון שלו בחשיפת מסמכי טוויטר, להוכיח שהרשת בהנהלה הקודמת הייתה מוטה לטובת הדמוקרטים, ושיתפה פעולה עם גופים כמו ה-FBI. תוסיפו לזה ציוץ שלו שקצת נשכח, לפני בחירות האמצע שבו קרא להצביע למועמדים רפובליקנים כדי לאזן את הבית הלבן הדמוקרטי. בינתיים הבעיות נערמות, ומוצר הדגל שלו – טסלה, בהידרדרות. בעיות טכניות, אספקה, ונפילת המנייה.
העיתונות הכלכלית ממש כבר החליטה. "מה יהיה?" שואלת מראיינת ב-CNBC בדאגה מופגנת, הוא מפתיע ומוכר מניות, עסוק בציוצים יום ולילה. הפרשן אומר לה בתגובה, את מה שהמגזר העסקי כולו צועק בחדרים סגורים. המשקיעים של טסלה מודאגים ממנו ומהצעצוע החדש שלו. אז לאן זה הולך? מקליפורניה ועד ניו יורק, המגזר העסקי טכנולוגי משוכנע שמאסק ימנה הנהלה מקצועית שתעמיד את טוויטר בתכנית הבראה אמיתית, כדי למנוע את סגירתה.
מאסק עצמו יישאר דמות חידתית ממגנטת. 450 מיליון משתמשים יחכו בינתיים, המחזמר כבר בדרך, הספרים והסרטים כותבים את עצמם כל יום מחדש.
